ישבנו לבטח,
בני דת משה,
בארצנו
נטועים יציב
בתרבות העם
המשכיל והנאור.
נתרחקנו מעל אדמתנו
מרחפים באוויר
כאפר המתפזר ברוח
כאבק פורח
כבמחול נשמות
לכל עבר ורוח.
רצינו לעוף
מיליוני שנות אור
ואלה שנות,
בלי האור.
שנית, באדמה ניטענו
ריקה-מצפה לנבטים.
שקיעה של זריעה
מרוח לאדמה
והם העמיקו השרש
אל ארץ תחתיה
לברוא לנו
אדמת גידולים.
לא חלמנו לשווא
על ארץ דבש וחלב
והם באדמה
הם בשמים
מוגנים תחת רגלינו
בסתר כנפיו מעלינו.
