מוקדש לך, באופן אישי
אם אתה מתכוון להתחמק
ממני,
בדרך כל - כך אלגנטית,
אז לפחות תן לי לעזור לך,
אל תעמיד פנים פתאום.
אל תתן לזה לנזול
לאט
לאט
לאט
עד שיבוא הרגע, שבו אבחין, שאני לבד.
[ליצירה]
אחת מאהבותי הגדולות הוא הנסיך הקטן. רק מה? חבל לי, ודווקא בעיתון לחיילי ישיבה, שהפוטנציאל הגבוה שנמצא ברעיון, לא מוצה. אתה לוקח את ה"דתי" ומציג ממנו "מבוגר אמיתי" בניגוד למה שיכולת לעשות ממנו... כאילו הוא משתלב לגמרי בעולם מבחוץ, ואנחנו, הרי מאמינים, שיש לנו סגולה מיוחדת, בעצם היותנו יהודים, לא?
[ליצירה]
אוי כמה שזה מוכר! אתה כותב וכותב, וכל מה שיוצא זה ערימת מילים מגובבות שאולי מזכירות איכשהו את מה שרצית לכתוב וכל אחת כבדה כמו בלוק.
דווקא יצא לך שיר די טוב, יחסית ל"שומם ומחוספס"...
אהבתי.
דנדוש.
[ליצירה]
זה עצוב קצת, לא?
דווקא יש הרבה דרכים לחגוג בהם תיומולדת!
-אפשר לעשות את הקטע הזה של החשבון נפש.
-אפשר לעשות משהו חשוב וסימלי, שתמיד תזכור שעשית את זה ביומולדת שלך.
-אפשר לארגן לעצמך מסיבת הפתעה עם בלונים והכל
-נו, טוב, גלידה זה גם טוב.
מזל טוב.
[ליצירה]
אני ממש זקנה, או מה? חייכתי לתגובת הנסיך הקטן על החופש מצד הילדים, אז בתור נציגת ההורים אני מודיעה שגם אני ממש אהבתי.
אחד הדברים שאנחנו באמת מנסים לגדל את ילדינו לפיו הוא האופי של הילד עצמו. מקווה שנצליח!
(ואגב, בנושא זה מומלץ מאוד הספר של הרב אבינר תורת אימך, שגם תומך בדעה זו) בעצם, מה אגב? אני בטח הזקנה היחידה פה שנמצאת בצד השני של המתרס....
אז לילה טוב ילדים!
ולדנה: אהבתי! המשיכי כך!
[ליצירה]
פיזיקה זה לא בדיוק התחום שלי, ואפילו מבלי להבין, אהבתי את המשפט.
אהבתי את השימוש במילה "הצטרכתי". זה חשוב כי לפעמים יש אנשים שאצלם זה לא סתם שיגעון, אלא צורך ממש.
יפה!
[ליצירה]
אולי זה בגלל השעה אבל אני לא בטוחה שהבנתי את הכל... לדוגמא: למה למות כמו החתולים? (ז"א: זה נשמע לי משפיל משהו, לא!?)
ובכל זאת יש בשיר משהו שאהבתי... אולי הדימויים? הציוריות טובה מאוד, והתמונה נורא עולה לי בראש כשאני קוראת אותו...
תגובות