באזור פסטורלי ליד צמחיה,

לא רואים ששם מת עם-יה,

הפרחים פורחים על דם הקרבנות,

מסתירים את האחרונה בתחנות,

אנשים מנסים להחביא ממצאים,

היכן המשרפות והיכן התאים?

רבים מהניצולים עזבו אותנו כבר

מי יספר לנו את הסיפור מחר?

דור הולך ודור בא

ונר הזיכרון הולך ונכבה

דמי אחיי צועקים מן האדמה,

ואני זוכר את מראות האימה

פצע פתוח ממנו דם שותת,

אותו בלבי אני חורט,

אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני,

אם אשכחך שואת אירופה- בגדתי בעמי.