אני,

כמעיין נובע

בפרצי מים רבים,

המלבה אש מרצדת.

מעיין לבן

בין עשבי הבר.

שנוצר בשבילך

שנברא לענגך.

חורף-

את נמה את שנת יופייך.

ובמימיו הקפואים

של המעיין הסוער,

זה רק מתגבר,

הגעגוע.