על קמטי עורו
פוסעות אצבעותיה
כל שקערוריותיו
נסתמות למגעה
המלטף.
בטפיפות עדינות
על גבי אפו
מתעורר לחלום
ממציאות מחשכים.
אילוזיה
ממלמל לעצמו
בחוסר הבנה.
מגע שפתיה
על מצחו המעוות
מחמם את מוחו
הקודח.
שבריריות כתפיה
מול עוצמת עיניו
מבלבלות חושיו
שלא בגדו בו
מאז.
ראשו העמוס
נכנע ללבו
נסחף בזרועות
ארוכות כתמנון
לקום.
שערה הארוך
גולש על כתפו
ופדחתו המקורחת
זורחת בבוהק
למראה.
הגיע הזמן
חשב לעצמו,
הרגע המיוחד
שתמיד חיפש.
להחזיר נשמתו לבורא.
תגובות