היה היו פעם בארץ רחוקה
היה היו ואינם
אנשים קטנים
עסוקים עד מאוד
בהרכבת חייהם.
פזל של רכבת
קרונות מתחברים
במתגי ברזל
חזקים וכבדים
שאין להרים.
אך להרים יש עצים
פרחים וסלעים
ואחריהם הם היו
מעבר להרים
ברנשים פצפונים.
פה צפון, פה מזרח
בשושנת הרוחות
הכל מסובך
ורק במערב
אין כל חדש.
הקול ישן
ידו של עשיו
בונה עולמה
או- למה?
עולם ללא
אנשים קטנים.
