דִמְיַינְתִי אֶת הַיום, בֹּו יֵאַלְמוּ הָמִילִים,

בֹּו לֹא יִוַותֶר מָה לִכְתֹוב עָל הָקְלַף.

הַיום בֹּו הַדיו יִיתְאָדֵה מִן הַכֶּסֶת,

וְלֹא יִיתְגָלוּ הָגִיגֵי מַחְשׁבותַיי.

לֹא יִיכַּתְבוּ עֹוד שִׁירִים, מִכְתַבֵי אָהַבָה,

שְׁקִיעות וְזְרִיחות עָל פְּנֵי מַים כְּחוּלִים.

הָרִים וְגְבַעות, יַמִים וְשָׂדות,

יֵעַלְמוּ מִן הַאֹופֵק הַמְצוּיַיר עָל הַדָף.

חֹושֶׁב עָל הַיום בֹּו יִיגַמְרוּ הַאָקֹורְדִים,

לְשִׁירֵי קִינָתִי הַנוּגִים לְכֹל לֵב.

הַמָג'ור יַחָרֹוק, הַמִינור יֵזָיֵיף,

וְסִפְרֵי הַתָוִוים יוּחְלֵפוּ בִּתְמוּנות.

יום אָחַרִית הַיָמִים הַפּואֵטִי,

לֹו כּוּלָנוּ חִיכִּינוּ יָמִים כְּלֵילֹות.

יום אֵבֶל וְצַעָר, לְגְדולֵי הַיוצְרִים,

יום אֵלֶם טָהור, עָל קְלָף מֵרוּקַן.

הַנֹוסְטָלְגיַה תִצְבּוט בְּלִיבֵּינוּ בְּרֹוךְ,

תַאָרֹוב בְּכֹל שִׁיר שְׁנִכְתָב בְּעַבָר.

תָחַבֹור לְחָזון אָחַרִית הַשִׁירִים,

לְעַתִיד שְׁכּוּלו צַבוּעַ לָבַן...