האנשים השקופים צועדים
בשורה ארוכה מתמשכת
רגליהם כבולות בשרשרת.
מלפנים ומאחור
בכתונת-
בגדי מלכות חדשים.
מלפנים- כשעוד היה להם צבע,
שחור בוהק כמו זהב
והכבוד אז שפע ברקע
עת ישבו לרגלי האב.
ומאחור- נשארה מולדת
פראית ותוססת
חלמו בהקיץ- לעתיד
של אחווה מטפסת.
כתונת עבודה
על גופם הלאה
התחדשה המולדת
אך אין איש רואה.
פועלי נקיון
לעיניים עוורות
שכר בזיון
של מאה דורות.
בחזה גא, מורם
ושיניים בורקות
נוטלים לידם
זכות הצבעה,
בירוק, בצהוב,
באדום ושחור.
בלבן וכחול
חורטים בליבנו
ראייה אמיתית
של צבעי העולם.
נכתב אחרי התבוננות עמוקה בקופסת משקפיים שקופה.
