[ליצירה]
אז ככה...זה בעיקר מגעיל.
ובתור ציור ולא רעיון הייתי אומרת שהעיניים גדולות מידי.
הטכניקה של הקווים יפה.
מה אני יכולה לומר זה פשוט מגעיל אותי בלי קשר לכישרון שיש או אין לך..אז קשה לי להגיב יותר מזה..
רפואה שלמה.
(חח סתאאם)
[ליצירה]
מיבלש, אהבתי את תגובתך.
את נהדרת, וגם צודקת, התאוריה שלך מעוגנת בפסיכולוגיה וגם בחז"ל שאמרו שאין אדם מדבר אלא מהרהורי ליבו, וכל הפוסל, במוּמוֹ...
[ליצירה]
ניתוח אישיות
היי זהירות! תגובות כמו שלך הן הכי מעניינות... חבל שלא פירטת. יש לי תאוריה שכזו, שאנשים מגיבים למה שהם רואים עפ"י מה שיש להם בפנים - כך שרב היצירות שלי, למרות שלא ברמת ביצוע טובה בכלל, מנסות לעורר תגובות אצל האנשים, דרך תמונות ומצבים חזקים - לטוב ולרע. ליצירה זו ספציפית, כבר שאלו אותי על וולדמורט, פיצול אישיות ועוד, ככה ש"מגעיל" אני באמת לא הבנתי... אשמח אם תרחיב.
לשאר המגיבים - תודה על התגובות.
[ליצירה]
פסיכודליה -
סמים, טירוף חושים ומוסיקה מבולבלת. אולי בגלל זה זה מגעיל. הקרחת קצת מצמררת. זו אשה, לפי תווי הפנים.
הפיצול שבאדם, לפני ואחרי. הפנים והחוץ.
העיניים מצויינות, לדעתי. לא שאני מבין משהו.
רואים בפרצוף שמאל את הריקנות המחשבתית.
תודה!
[ליצירה]
הממ... הייתה לי איזה חצי שעה פנויה, והחלטתי לראות את כל היצירות שלך, אז הנה ביקורת:
הרעיונות לציורים הם סה"כ מאוד טובים, אבל יש משהו בטכניקה, שהוא מאוד לא בסדר, לא אנושי. דבר ראשון, על הרבה מהדמויות, לא נראה שחלים חוקי הפיזיקה, והן תקועות בתנוחות לא טבעיות ומוזרות שמפריעות להסתכל על הציור. כשאת מציירת גוף\איבר גוף, אם את לא יודעת את האנטומיה המדוייקת, את חייבת להסתכל על מודל חי, כדי לראות איך זה פועל. דבר שני, את חייבת להוסיף עוד פרטים לדמויות, כי הן פשוט נראות ריקות. -אני לא מתכוונת ללהוסיף עגילים או אביזרים, או משהו כזה, אני מתכוונת לצלליות, ותווי פנים. את חייבת להפוך את הדמויות שלך ליותר אנושיות. דבר שלישי, שמתי לב שאת משתמשת הרבה בcross-hatching (הטכניקת הצללה שבה את עושה איקסים עם העיפרון). הטכניקה הזאת נועדה לציור בעט ולתחריטים, כי לכלים האלה אין בעצם גוונים, אז חייבים לנקוט בשיטה הזאת. לעיפרון, לעומת זאת, יש גוונים, הרבה גוונים. ולכן לא אמורים להשתמש באותה הטכניקה של העט כדי להצליל. זה לא ממש יוצא טוב. זה ייצא הרבה יותר יפה ואסטתי אם תשתמשי בגוונים של העיפרון כדי ליצור צלליות.
בתכל'ס, הציורים שלך הם מאוד טובים, אבל הם יוכלו להיות מעולים אם רק תשפרי קצת את הטכניקה, כי יש לך כישרון, ואת יכולה. אני מצטערת אם התגובה פגעה בך, או משהו, אבל גם אני הייתי מציירת ככה עד לפני כמה שנים, ואז מישהו בא והעיר לי, ומאז אני מציירת כל כך הרבה יותר טוב. אני גם מצטערת שהתגובה ממש ארוכה.
[ליצירה]
למה מצטערת?!? ממש תודה!!! את צודקת בכל ההערות, ולקחתי אותן לתשומת ליבי. אף פעם לא למדתי לצייר, ככה שאני די תלויה באנשים כמוך כדי להשתפר...
שוב תודה!
[ליצירה]
בצד שמאל יושב הזה שתמיד שמח וצוחק, הכל מצחיק אותו והוא בסך הכל מרוצה, אם כי לא מי יודע מה חריף.
בצד שמאל יושב לו הציני היבש שאוהב להגיד "לא מצחיק" ולהמשיך הלאה, בעל תפיסה חריפה והשקפת עולם חמוצה.
אווץ'! מי הדביק אותם מאחורה?
[ליצירה]
נפלא.
הנבל לא קצת גדול בשבילה?
יש גם משהו קצת מוזר ביד שמאל... כאילו חסרה אצבע.
את בטוחה שמיתרי הנבל נקשרים במקום ההוא למעלה? הם לא נקשרים מבפנים?
מזכיר לי את צלילי הנבל של האשה במדרחוב.
רגליים יפות. ואם כבר מזכירים רגליים, רגל ימין קצת יותר צרה מרגל שמאל, לא?
תודה!
[ליצירה]
רוע אכזרי שורץ בתמונה הזו.
השדונית לא מלוכלכת בכלל בחלבון, מה שאומר שהגוזל שהיה אמור לבקוע מהביצה נושל ממקומו באלימות (כנראה נאכל, שדונים יכולים לאכול הרבה מעבר למשקל גופם במהירות מפחידה)
היד האוחזת בביצה יציבה מדי, לא כך נראית יד של מי שציפה למצוא גוזל חסר-אונים וגילה מפלצת זעירה, מה שאומר שמי שמחזיק את הביצה אכזרי ומסוכן לא פחות. ולכן השדונית נראית תוהה, אולי קצת מבוהלת, במקום לראות את אמא-עגור היא רואה אדם.
[ליצירה]
רגע, אז הפרי הריק זה מישהו שנולד או שמת?
'כי האדם עץ השדה'
חוצמיזה אנשים הם גם החקלאים שמשקים ומטפלים בעץ שהם.
טוב, בטח תגידי שזה איך שאני מחליט (נולד או מת) אז לדעתי הוא נולד, ההבדל בין אדם לעץ הוא שאדם יכול להכות שורש כרצונו כל פעם, הוא עצמאי במידת מה.
[ליצירה]
בעצם...
הבחור רצה להיות כלי רדום במשבצת (לכן הוא זקוף ולא שמוט - כי כלי שחמט ישנים בעמידה). אבל משמיים מסירים אותו מהלוח, ועוד מעט ינערו ממנו את קורי השינה ויכריחו אותו לחיות.
לוח השחמט הא-להי לא מוגבל למשבצות.
משהו כזה, לא?
[ליצירה]
ספרתי את השמות שלוש פעמים, והגעתי כל פעם ל20 שמות. עד שמיבלאש תשים לב ותגלה מי האחרון אפשר להציע את הניחושים הכי מופרכים לגבי זהותו.
למשל:
הירח מעל קנטאור היא '-לבנה'
הכוכבים מסביב הם כוכב אחד מעז ואלי כוכבא
העננים הם 'כענן כלה'
השיבולים ליד יוסף הם שעורה (סוערה)
בגלל כל החיות (אריה, נמלה, דגים, ציפור, חתול, שור, פיל, תרנגול, דוב, וחצי קנטאור) הציור כולו הוא 'ביבר_'
מהעץ נושר 'עלה זהב'
והמרמיטה הפליגה בחצות ולכן היא לא כאן
[ליצירה]
חג שמח! התמונה מהממת! אבל נראה לי שהפלאש והזוית בה צולמה התמונה לא הכי החמיאו לה...
חוצמזה, הקומפוזיציה נפלאה - כ"כ הרבה צהוב, בקושי נכנסנו לאביב, כמה כיף לראות כבר קיץ...
מי.
[ליצירה]
הציור מקסים! הקוים חזקים ומעבירים את המסר בבירור! רק לא הבנתי בשביל מה האפקט של פסל מתכתי... נראה לי אם זה היה משהו יותר בצבעי השלכת, יותר המום זה היה יותר מתאים, אבל עם כל זאת - סחטיין!
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
הייתי חייבת...
איך לפתור את בעייתינו? מה לעשות כאשר אתה נקלע לתוך שיחה, בה אחד מיפי הנפש התורניים, בדברו על מתקפות טרור, אינו מאמין שיש צורך בתגובה נמרצת כנקמה?
1- כנס לשיחה ותשאל האם התגובה צבאית מקובלת עליו.
2- כאשר יגיד "לא", שאל "למה לא?"
3- חכה עד שיאמר משהו בנוסח "..מכיוון שהדבר יגרום למותם של חפים מפשע נוספים, שזה דבר נורא.. ויביא לאלימות נוספת ולהסלמה.."
4- כאשר יגיע למחצית המשפט - הכה בו בכוח בפניו.
5- כאשר תראה שהוא מנסה להחזיר מכה, תעיר את תשומת ליבו, והסבר לו שזו תהיה שגיאה גסה מצידו, וזה מנוגד לערכים שלו שירביץ חזרה, כי הדבר עלול להביא להסלמה ואלימות נוספת.
6- חכה עד שיבכים לטיעון זה, והסכים לא לבצע אלימות נוספת.
7- הכה בו שנית, הפעם ביתר שאת.
8- חזור על השלבים 5-8 עד אשר יבין שלפעמים צריך להכות בחזרה.
[ליצירה]
מקווה שאף אחד לא נעלב, אבל רק הכנסתי יוצרים שהייתי מצליחה לצייר את השם איכשהו (ושהניק שלהם הצחיק אותי : ). קשר בין כל ציור לציור רק הכנסתי בחלקם, ולא תמיד זה מאוד מובן, אני מודה.
אגב, יש שם דמויות ל21 יוצרים, אבל אחד באמת נדפק בגלל הגודל... בינתיים בת"ש ואסף מנצחים...
נ.ב: אסף, הדמות בצד זה אמור להיות "אחת מהצד", אבל אהבתי את הרעיון שלך יותר : )
[ליצירה]
אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים.
תודה.