באמת רעיון טוב.
אהבתי את העומק, הפרופורציות הטובות. חוץ מזה שהוא נראה קצת כאילו הוא יצא הרגע מספר של פו הדוב, אבל זה לא ממש חשוב, בעצם. תפס לי את העין הגזע הכרות הכי קרוב, טוב+. אחלה שימוש במרחב. היד הרחוקה נראית שטוחה לגמרי בתוך ציור עם כמה מימדים... חבל קצת.
חוץ מזה ששוב אני מעריץ את היכולת שלך לסיים ציורים כאלה, תודה.
העץ לא ננעץ בלב, נכון?
הוא צומח מהלב.
זה המצפון, האדם עוד אוחז בגרזן, אבל לא נותן לעצמו לשכוח את העצים.
עד שלבו נשבר ומצמיח עץ חדש, והאדם לא יודע מאיפה זה בא.
הרעיון תפס אותי חזק. תודה.
[ליצירה]
באמת רעיון טוב.
אהבתי את העומק, הפרופורציות הטובות. חוץ מזה שהוא נראה קצת כאילו הוא יצא הרגע מספר של פו הדוב, אבל זה לא ממש חשוב, בעצם. תפס לי את העין הגזע הכרות הכי קרוב, טוב+. אחלה שימוש במרחב. היד הרחוקה נראית שטוחה לגמרי בתוך ציור עם כמה מימדים... חבל קצת.
חוץ מזה ששוב אני מעריץ את היכולת שלך לסיים ציורים כאלה, תודה.
[ליצירה]
כאב לב
העץ לא ננעץ בלב, נכון?
הוא צומח מהלב.
זה המצפון, האדם עוד אוחז בגרזן, אבל לא נותן לעצמו לשכוח את העצים.
עד שלבו נשבר ומצמיח עץ חדש, והאדם לא יודע מאיפה זה בא.
הרעיון תפס אותי חזק. תודה.
[ליצירה]
מקסים!!!! אני מכירה כ"כ הרבה וריאציות ל"עץ הנדיב", ואף לא אחת מצליחה כמו השיר הזה! אולי אני חשודה לדבר, אחרי שרב היצירות שלי עוסקות בקשר בין האדם לעולם הצומח, אבל עדיין - ישר לאהודות!
תודה!
[ליצירה]
כמה מדוייקת הפואטיקה שלך... וכמה פואטי הדיוק בו תיארת את המתחולל בתוך נפש האומן... הניתוק ההכרחי בין העולם המציאותי לשיגעון שכל תחום אומנות דורש מהאדם, על מנת להגיע לשלמות...
יפהפה.
[ליצירה]
עכשיו אנחנו נגד הבדואים..? נראה לך שיושבים קבוצת אנשים בממשלה, סביב כוס קפה ומתכננים לאיזו קבוצה אטנית חדשה לאמלל את החיים? בכלל, הבא נתעלם מהעובדה שישראל הייתה המדינה הראשונה בהיסטוריה שעזרה להם להיישב בשטחים שלה... ושכיום כתוצאה מזה, היא סובלת מהכנופיות, גניבות, איומים, ולצערינו - גם פיתוי של קטינות ע"י אותם הבדואים... אז אתה אומר שנוהגים בהם בברוטליות? אני אומרת שכנראה שהם עוד לא הבינו את המסר.
תגובות