סקיצה לעקירה2
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הנוף חלומי ומוזר, שקיעה וכוכבים, דשא על החוף, השיער נע ברוח והעשבים עומדים, צל רחב וקצר. מצא חן בעיני המבט אל האופק והשתיל, עם הגב לגדם העץ - תקווה לעתיד תחת צל פגעי העבר המאיימים לחזור. 'סקיצה לעקירה' - יצירה שעוד תתפרסם, או שהשתיל הוא הכנה לעקירה? תודה [ליצירה]
- [ליצירה] בכנות, זה מצא חן בעיני הרבה יותר מהשני. השמים מזכירים את הנסיך הקטן. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ולוחץ על שורשי הלב. כאחד שהרגיש את הכאב, אני מזדהה עמוקות. בציור הצל שלה משתלב עם צל העץ העקור. מעניין. מעולה. אהבתי. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] השתיל כסימבול לעקירה העירום כהשארות ללא כלום, כד המים הוא בה לשמור על השתיל כביכול, אבל למעשה הוא מרמז על הדברים שהעקורים לקחו עימם על מנת לאפשר חיים בהמשך החשוב ביותר כאן המבט המופנה אל הים או הבתים שבאופק ברמז חזק: עוד נחזור. כל קו דיבר אל לבי לכן זו יצירה גם ולא גמורה. אהבתי וחשתי את כאבך דרך הציור. תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] זו רק סקיצה, כי באוטובוס הביתה קשה להרחיב בפרטים ודיוקים. וכתמיד, אחרי שראיתי את הרעיון בדף, התעצלתי להמשיך... היא אומנם חסרת יכולות (ובגדים : )), עם עבר של גדיעה ועקירה, אבל השמש שוקעת על הימים הכואבים האלה, והיא מוכנה להמשיך... קצת נזכרתי בשלט הגדול "תיכף נשוב" באחד הצמתים של הגוש, שבוע לפני ההתנתקות... (הקרמבואים על ההר נשארו חסרי תגובות : ( ...) איפה המתנחלים שמכירים את האזור? [ליצירה]
- [ליצירה] רק עכשיו ראיתי שכבר הספקת לפרסם עוד דברים... ממש אהבתי גם! דמות המוות בפתח החדר מעולה ממש! אולי אבל היה יותר מתאים אם היית מצייר אותו עם מבט מפוחד, בכל זאת הוא מסתכל על דבר לא כזה נעים (לדעת רובינו : ) מבחינת הציור עצמו, רק לא הבנתי את הקטע המוצל בצד ימין למטה, זה נראה לי לא ממש הרמוני, אם תתחשב בזה שמדובר על כדור שקוע. סחטיין! מיכל [ליצירה]
- [ליצירה] הכי אוהבת את הסוג מבנה זה. מודרני בקטיעות שלו. על הנושא - קטונתי מלהגיב, אז אסתפק ב- "אהבתי ממש!!!". הסוף מעולה, כצפוי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. אגב, הסוף כבר צפוי (מהפרק הקודם : )... אבל מחכה לראות איך בדיוק תנסח את זה... שבת שלום! [ליצירה]
- [ליצירה] זו רק סקיצה, כי באוטובוס הביתה קשה להרחיב בפרטים ודיוקים. וכתמיד, אחרי שראיתי את הרעיון בדף, התעצלתי להמשיך... היא אומנם חסרת יכולות (ובגדים : )), עם עבר של גדיעה ועקירה, אבל השמש שוקעת על הימים הכואבים האלה, והיא מוכנה להמשיך... קצת נזכרתי בשלט הגדול "תיכף נשוב" באחד הצמתים של הגוש, שבוע לפני ההתנתקות... (הקרמבואים על ההר נשארו חסרי תגובות : ( ...) איפה המתנחלים שמכירים את האזור? [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא שבדקתי המראה, ואומנם זה אולי היה נראה יותר טבעי עם האגודלים היו כלפי מטה, אבל אז הייתי צריכה לשנות גם את "התנוחה" של היצור שיוצא מבפנים, ולא רציתי... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] הההם, בתור ציונית מושבעת, קצת קשה לי לא לפתוח את הקופסת "דברים לא יפים שיש לחשוב טוב טוב לפני שאומרים אותם". העולם מחולק לקבוצות. זו מציאות. מאוד נחמד היה לגור בגן עדן. מה לעשות, אכלו מהעץ. אפשר להעביר את הנצח בלשיר שירי געגועים לגן, וכמה שצריכים להתנהג כאילו ששום דבר לא השתנה, והנחלים עדיין זורמים עם יין, והץ פרי נותן פרי... הברירה הטבעית האבולוציונית כבר תדאג לאנשים האלה.... לפני שישים שנה היו כמה חברה באירופה שחשבו שאם הם ממש יתעלמו מההבדלים בינם לבין השאר, הם ייעלמו. (עיין ערך "מה קרה להם בטרבלינקה"). הציונות, אותה בגברת שאתה טוען שצריכה שתנוצח, זה אותם האנשים שהחליטו להתמודד עם המציאות הקשה, וסופסוף לפעול בכיוון מעשי. ע"י כיבוש. ע"י מלחמות. כן. אחרת היינו עדיין מנסים לשכנע יפה את עבדל יאסר אל חוסייני, במכתבים מתחננים, כמה שכדאי וזה בעצם רק פאייר, שנקבל כמה חלקות אדמה כאן. כשמנסים לעשות הסכם שלום, דואגים שיהיה מספיק נשקים כדי להוצי אותו אל הפועל. "אוטופיה" זו תאוריה מאוד יפה. אבל מעשית, כללי האבולוציה עדיין תקפים. אחוות עמים תושג בדרכים שלא דורשות שמשהו, מישהו, או אפילו רעיון - ינוצח. [ליצירה]
- [ליצירה] escher ממש מתוך עבודות "אשאר". זה נראה כאילו הרחבת את רעיון התמונה המפורסמת של יד מציירת יד... באמת יש קצת מקום לשפר את היד, אבל בתור אחת שגם מעדיפה להעביא את הרעיון ולא להתעכב עם הפרטים - אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד! אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] שינוי חד בכיוון וסוג היצירה... לא יודעת איזה אני אוהבת יותר... אבל למי אין softspot בלב לסיפורים של ניצולי שואה? [ליצירה]
תגובות