הנוף חלומי ומוזר, שקיעה וכוכבים, דשא על החוף, השיער נע ברוח והעשבים עומדים, צל רחב וקצר.
מצא חן בעיני המבט אל האופק והשתיל, עם הגב לגדם העץ - תקווה לעתיד תחת צל פגעי העבר המאיימים לחזור.
'סקיצה לעקירה' - יצירה שעוד תתפרסם, או שהשתיל הוא הכנה לעקירה?
תודה
השתיל כסימבול לעקירה העירום כהשארות ללא כלום,
כד המים הוא בה לשמור על השתיל כביכול, אבל
למעשה הוא מרמז על הדברים שהעקורים לקחו עימם
על מנת לאפשר חיים בהמשך החשוב ביותר כאן המבט
המופנה אל הים או הבתים שבאופק ברמז חזק:
עוד נחזור.
כל קו דיבר אל לבי לכן זו יצירה גם ולא גמורה.
אהבתי וחשתי את כאבך דרך הציור.
תודה:
חיים
זו רק סקיצה, כי באוטובוס הביתה קשה להרחיב בפרטים ודיוקים. וכתמיד, אחרי שראיתי את הרעיון בדף, התעצלתי להמשיך...
היא אומנם חסרת יכולות (ובגדים : )), עם עבר של גדיעה ועקירה, אבל השמש שוקעת על הימים הכואבים האלה, והיא מוכנה להמשיך... קצת נזכרתי בשלט הגדול "תיכף נשוב" באחד הצמתים של הגוש, שבוע לפני ההתנתקות...
(הקרמבואים על ההר נשארו חסרי תגובות : ( ...) איפה המתנחלים שמכירים את האזור?
[ליצירה]
הנוף חלומי ומוזר, שקיעה וכוכבים, דשא על החוף, השיער נע ברוח והעשבים עומדים, צל רחב וקצר.
מצא חן בעיני המבט אל האופק והשתיל, עם הגב לגדם העץ - תקווה לעתיד תחת צל פגעי העבר המאיימים לחזור.
'סקיצה לעקירה' - יצירה שעוד תתפרסם, או שהשתיל הוא הכנה לעקירה?
תודה
[ליצירה]
השתיל כסימבול לעקירה העירום כהשארות ללא כלום,
כד המים הוא בה לשמור על השתיל כביכול, אבל
למעשה הוא מרמז על הדברים שהעקורים לקחו עימם
על מנת לאפשר חיים בהמשך החשוב ביותר כאן המבט
המופנה אל הים או הבתים שבאופק ברמז חזק:
עוד נחזור.
כל קו דיבר אל לבי לכן זו יצירה גם ולא גמורה.
אהבתי וחשתי את כאבך דרך הציור.
תודה:
חיים
[ליצירה]
זו רק סקיצה, כי באוטובוס הביתה קשה להרחיב בפרטים ודיוקים. וכתמיד, אחרי שראיתי את הרעיון בדף, התעצלתי להמשיך...
היא אומנם חסרת יכולות (ובגדים : )), עם עבר של גדיעה ועקירה, אבל השמש שוקעת על הימים הכואבים האלה, והיא מוכנה להמשיך... קצת נזכרתי בשלט הגדול "תיכף נשוב" באחד הצמתים של הגוש, שבוע לפני ההתנתקות...
(הקרמבואים על ההר נשארו חסרי תגובות : ( ...) איפה המתנחלים שמכירים את האזור?
[ליצירה]
זה באמת דומה לו! איזה כיף, הצלחת לתפוס את האישיות שלו בקוים שלך (הלוואי עלי ). תנסי אבל להוסיף הצללות, זה יוסיף לך עומק וחיים לרישומים.
בהצלחה.
[ליצירה]
האמת היא שבדקתי המראה, ואומנם זה אולי היה נראה יותר טבעי עם האגודלים היו כלפי מטה, אבל אז הייתי צריכה לשנות גם את "התנוחה" של היצור שיוצא מבפנים, ולא רציתי...
תודה!
[ליצירה]
עוד אחת
עוד הערה, בטח כבר לא רלוונטי, אבל אני מאמינה שביקורת בונה אף פעם לא מיותרת. השימוש בשפה מיקראית לתיאור מצב מודרני, ושעוד די מצחיק בזכות עצמו - מוצלחת ביותר. הלוואי ותמשיך ליצור קטעים איכותיים כאלה. תודה!
מיכל.
[ליצירה]
התחלה טובה.. איך שניתן לסכם את הצעדים המדיניים של מעצמות שונות למשך ההיסטוריה לפעילות אלימה וחסרת כל תועלת או סיבה, כשמסתכלים על זה במובן הרחב... באמת מזדהה עם ההסתכלות הזו.
אבל... שברת את הרצף של קטע מוצלח ביותר עם עניין האיטלקים-פאסטה וקפיצה מיידית להכרזת המלחמה ע"י הגרמנים.. אולי ניסית להביע את עניין הקלות ראש שבהחלטות משנות היסטוריה למיניהן, אבל לדעתי שני הקטעים האחרונים הרסו את ההרמוניה האירונית של הקטע.
ועם כל זה, צורת הכתיבה שלך משעשעת ונחמדה, ככה שרק נשאר לנו לצחוק ולקוות שאולי הפעם, התיאורים שלך לא מדוייקים...
תודה.
[ליצירה]
מַההההההה
ציידת, לא יכולתי שלא להגיב להערתך - העולם והבריאות ניתנו לאדם לשימושו, תפתחי את הספר... כמובן שהשימוש צריך להיות מתחשב, חכם, לא מזיק, והייתי אפילו אומרת "אוהב", אבל בטח שלא באנו לעולם הזה לשמור ולשמר את כל הסובב אותנו כבמוזאון- מנקים את האבק שמעל הזכוכיות... והיש שימוש יותר עילאי לחומר חי מאשר להיות חלק ביצירת אומנות?! אז ל-מה כן מוצדק להשתמש בחומרים לדעתך?
אגב, חיים, הברק זה שמן זית או סתם פוליש?
אחלה כבשה. מה הגודל?
[ליצירה]
הההם, בתור ציונית מושבעת, קצת קשה לי לא לפתוח את הקופסת "דברים לא יפים שיש לחשוב טוב טוב לפני שאומרים אותם". העולם מחולק לקבוצות. זו מציאות. מאוד נחמד היה לגור בגן עדן. מה לעשות, אכלו מהעץ. אפשר להעביר את הנצח בלשיר שירי געגועים לגן, וכמה שצריכים להתנהג כאילו ששום דבר לא השתנה, והנחלים עדיין זורמים עם יין, והץ פרי נותן פרי... הברירה הטבעית האבולוציונית כבר תדאג לאנשים האלה.... לפני שישים שנה היו כמה חברה באירופה שחשבו שאם הם ממש יתעלמו מההבדלים בינם לבין השאר, הם ייעלמו. (עיין ערך "מה קרה להם בטרבלינקה"). הציונות, אותה בגברת שאתה טוען שצריכה שתנוצח, זה אותם האנשים שהחליטו להתמודד עם המציאות הקשה, וסופסוף לפעול בכיוון מעשי. ע"י כיבוש. ע"י מלחמות. כן. אחרת היינו עדיין מנסים לשכנע יפה את עבדל יאסר אל חוסייני, במכתבים מתחננים, כמה שכדאי וזה בעצם רק פאייר, שנקבל כמה חלקות אדמה כאן.
כשמנסים לעשות הסכם שלום, דואגים שיהיה מספיק נשקים כדי להוצי אותו אל הפועל.
"אוטופיה" זו תאוריה מאוד יפה. אבל מעשית, כללי האבולוציה עדיין תקפים.
אחוות עמים תושג בדרכים שלא דורשות שמשהו, מישהו, או אפילו רעיון - ינוצח.
תגובות