סקיצה לעקירה2
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הנוף חלומי ומוזר, שקיעה וכוכבים, דשא על החוף, השיער נע ברוח והעשבים עומדים, צל רחב וקצר. מצא חן בעיני המבט אל האופק והשתיל, עם הגב לגדם העץ - תקווה לעתיד תחת צל פגעי העבר המאיימים לחזור. 'סקיצה לעקירה' - יצירה שעוד תתפרסם, או שהשתיל הוא הכנה לעקירה? תודה [ליצירה]
- [ליצירה] בכנות, זה מצא חן בעיני הרבה יותר מהשני. השמים מזכירים את הנסיך הקטן. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ולוחץ על שורשי הלב. כאחד שהרגיש את הכאב, אני מזדהה עמוקות. בציור הצל שלה משתלב עם צל העץ העקור. מעניין. מעולה. אהבתי. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] השתיל כסימבול לעקירה העירום כהשארות ללא כלום, כד המים הוא בה לשמור על השתיל כביכול, אבל למעשה הוא מרמז על הדברים שהעקורים לקחו עימם על מנת לאפשר חיים בהמשך החשוב ביותר כאן המבט המופנה אל הים או הבתים שבאופק ברמז חזק: עוד נחזור. כל קו דיבר אל לבי לכן זו יצירה גם ולא גמורה. אהבתי וחשתי את כאבך דרך הציור. תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] זו רק סקיצה, כי באוטובוס הביתה קשה להרחיב בפרטים ודיוקים. וכתמיד, אחרי שראיתי את הרעיון בדף, התעצלתי להמשיך... היא אומנם חסרת יכולות (ובגדים : )), עם עבר של גדיעה ועקירה, אבל השמש שוקעת על הימים הכואבים האלה, והיא מוכנה להמשיך... קצת נזכרתי בשלט הגדול "תיכף נשוב" באחד הצמתים של הגוש, שבוע לפני ההתנתקות... (הקרמבואים על ההר נשארו חסרי תגובות : ( ...) איפה המתנחלים שמכירים את האזור? [ליצירה]
- [ליצירה] לרחל שלום רחל! תגובה מעניינת, אז אשתדל להתייחס אליה ברצינות למרות ה"טון" המגעיל. א' - אני רגועה. תמיד. תשאל כל מי שאי פעם ניסה לשגע אותי, וזה כולל את ה40 ילדים עולים לכיתה ב' שהדרכתי לא מזמן. יש הטוענים שציור מהווה מראה. כל אחד מפרש אותו לכיוון המתאים לו, עפ"י הנטיות שלו, ככה שבמקרה הזה, בחרת לראות בזה משהו מזעזע, שהטריד אותך כנראה... יש כאלה שראו סתם משהו עצוב, או שבירת מוסכמות (יכול להיות שזה מה שזעזע אותך..) אז תודה על ההמלצה ("תרגעי"), אבל אני חייבת לשאול אותך האם היא מכוונת לבנאדם הנכון. ב' - אף אחד לא צריך אנגלית בארץ שלנו, השפות הרשמיות הן ערבית ועברית (בתנאי שלא רוצים להכנס למוסד אקדמי, כי אז צריך לעבור ת'פסיכומטרי), אבל מה שאנחנו גם לא צריכים זה כפייה. לארץ העברייה שלנו יש הרבה אזרחים שהשפה הכי נוחה להם אינה עברית, או שסתם מעדיפים לשמור על אופקים רחבים יותר...אבל אם כבר מדברים על להגיד דברים שאין לאף אחד זכות להגיד לשני - אני פותרת אותך מלהכנס לכל יצירה שתופיע בה אות יוונית כלשהי. טוב, לא תכננתי להאריך כ"כ בתגובתי אלייך, כי סה"כ מדובר על רישום בעיפרון - שיש הרבה בארץ בכלל ובאתר שלנו בפרט, אבל מה שנדיר כאן (למזלנו) והייתי חייבת להגיב לזה, זה תגובות כאלה חסרות טעם, עניין וערך. שיהיה לך יום נפלא. מיבלאש. [ליצירה]
- [ליצירה] גרמת לי לחשוב שמן הסתם כל האגדות ששרדו עד ימינו התחילו כמו הסיפורים שלך - איכותיים, מלאים בעלילות ודמויות עם תכונות חזקות, לפני שעם התגלגלותם בדורות, הגיעו למצבם המחוק והחסר אופי של היום. מרגישה קצת פיספוס... תשמרי עליהם : ) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, אבל רצף החרוזים קצת תקוע. גם פספסתי את הרעיון שמאחורי הקטע... תודה. מיבלאש. [ליצירה]
- [ליצירה] שאלת השאלות... האם בכלל טורחים לשאול כשלא יודעים את התשובה מראש? [ליצירה]
- [ליצירה] Not dead yet כי למרות הנסיון לכרות לו את העץ, יש בו הרבה מעבר לדברים הצפויים והרגילים, שיביאו בסופו של דבר לצמיחה חדשה... מקווה שזה עזר.. מיבלאש. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. כל כך חסרות יצירות כמו שלך, שמסוגלות להחיות מצב שרבים לא מסוגלים להתחבר אליו. היו צריכים להכין לקט כזה, מותאם לכל גיל בצורה שונה, ולעשות אותו חובה בבתי הספר. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפהפה. ממש. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] סחטיין על הרקע המקסים לאגדה... מצטרפת לחושבים שאת צריכה לעשות מזה מקצוע... [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ הרבה כבר נאמר, ועם כל זאת, לא מספיק... עשית את זה שוב... יפה... כואב... תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] ומי שומר על השומרים? אהבתי. מאוד התחברתי לדרך בה בחרת להביא את כל הרעיון. סתם ככה גם שאר היצירות החזותיות שלך תמיד מצליחות להעלות חיוך. תודה. [ליצירה]
תגובות