Roots
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא, זה מן הסתם לא ציור מהדמיון, אלא ציור מהחיים. מי לא ניסה להתנתק משורשיו במהלך חייו? אהבתי את הרעיון. קשה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר, כרגיל, ואהדתי - כרגיל. (הלך - ניצן ופרח?) תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] גמני מצטרף לניצן ופרח. את פשוט אומנית ומקורית, אין ספק. את מציירת מהדמיון? זה מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי שעברתי בשקיקה על כל יצירותייך, עצרתי לנשום ולהגיב. מדהים. את זו אהבתי במיוחד, המאמץ של האדם לקרוע את עצמו מן האדמה ומשורשיו - זה נכון בכל כך הרבה תחומים של החיים. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון נהדר האדם כל כך קשור לאדמה, כל כך מחובר לשורשים. וקשה לעקור את השורשים, קשה. כואב. עם זאת הוא צריך ללכת. על האדם להתקדם, אדם לא יכול להשאר נעוץ במקום אחד, גם אם זה נחמד. אדם הוא יצור מהלך "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה" עם הכאב האדם מכריח את עצמו לעקור את השורשים כדי שיוכל להתקדם, להתפתח. מסר חשוב. ציור יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כי האדם הוא עץ השדה.. הראש והשמש עשויים טוב. החיפוף בידיים קפץ לי לעיניים..אני צריך להתרגל לראות את הטוב, נראה לי. הרעיונות שלך פשוט גדולים. לא הבנתי מה הקשר לכל מה שמסביב, אבל יכול להיות שזה לא קשור, סתם יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיונות שלך מדהימים. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שאם הוא היה מתכופף ומושך מהקרסול זה היה יותר חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. סוף מעולה. ניצוצות אור המבליטים את החושך.. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מקווה שאף אחד לא נעלב, אבל רק הכנסתי יוצרים שהייתי מצליחה לצייר את השם איכשהו (ושהניק שלהם הצחיק אותי : ). קשר בין כל ציור לציור רק הכנסתי בחלקם, ולא תמיד זה מאוד מובן, אני מודה. אגב, יש שם דמויות ל21 יוצרים, אבל אחד באמת נדפק בגלל הגודל... בינתיים בת"ש ואסף מנצחים... נ.ב: אסף, הדמות בצד זה אמור להיות "אחת מהצד", אבל אהבתי את הרעיון שלך יותר : ) [ליצירה]
- [ליצירה] אז איך היה בפרמקולוגיה? שיר חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. כל כך חסרות יצירות כמו שלך, שמסוגלות להחיות מצב שרבים לא מסוגלים להתחבר אליו. היו צריכים להכין לקט כזה, מותאם לכל גיל בצורה שונה, ולעשות אותו חובה בבתי הספר. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי חייבת... איך לפתור את בעייתינו? מה לעשות כאשר אתה נקלע לתוך שיחה, בה אחד מיפי הנפש התורניים, בדברו על מתקפות טרור, אינו מאמין שיש צורך בתגובה נמרצת כנקמה? 1- כנס לשיחה ותשאל האם התגובה צבאית מקובלת עליו. 2- כאשר יגיד "לא", שאל "למה לא?" 3- חכה עד שיאמר משהו בנוסח "..מכיוון שהדבר יגרום למותם של חפים מפשע נוספים, שזה דבר נורא.. ויביא לאלימות נוספת ולהסלמה.." 4- כאשר יגיע למחצית המשפט - הכה בו בכוח בפניו. 5- כאשר תראה שהוא מנסה להחזיר מכה, תעיר את תשומת ליבו, והסבר לו שזו תהיה שגיאה גסה מצידו, וזה מנוגד לערכים שלו שירביץ חזרה, כי הדבר עלול להביא להסלמה ואלימות נוספת. 6- חכה עד שיבכים לטיעון זה, והסכים לא לבצע אלימות נוספת. 7- הכה בו שנית, הפעם ביתר שאת. 8- חזור על השלבים 5-8 עד אשר יבין שלפעמים צריך להכות בחזרה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. "אני מרגיש, משמע אני קיים. אני בוכה, משמע אני אדם." בין האיפוק לשיחרור אנחנו מעבירים את ימינו, ומגדירים את עצמינו. בלעדיהם לא היינו. חיים, הרעיון והמבנה - מקסימים. תודה, מיכל. [ליצירה]
- [ליצירה] 2 ב1 זכינו בשתי יצירות באחת. רחלי - יצירה נהדרת. דוטקום, תגובה יפהפיה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. יפה! אני גונבת את האוירה כאן לרעיון לציור... נא נא נא נאנא. אחת שעדיין צריכה לשיר את המה נשתנה.... : ) [ליצירה]
- [ליצירה] מאוהבת מקסים!!! בתור אחת שמאוהבת במדבר יהודה כבר כמה שנים - כמה נכון! איזה השוואות נהדרות! מזמן לא שמעתי דברים כ"כ יפים על החצא האחורית של הארץ. תודה רבה!!! זה נכנס לאהודות ולחומר הדרכה! מיכל. [ליצירה]
תגובות