אחרי שעברתי בשקיקה על כל יצירותייך, עצרתי לנשום ולהגיב. מדהים.
את זו אהבתי במיוחד, המאמץ של האדם לקרוע את עצמו מן האדמה ומשורשיו - זה נכון בכל כך הרבה תחומים של החיים.
האדם כל כך קשור לאדמה, כל כך מחובר לשורשים.
וקשה לעקור את השורשים, קשה. כואב.
עם זאת הוא צריך ללכת. על האדם להתקדם, אדם לא יכול להשאר נעוץ במקום אחד, גם אם זה נחמד. אדם הוא יצור מהלך "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה"
עם הכאב האדם מכריח את עצמו לעקור את השורשים כדי שיוכל להתקדם, להתפתח.
מסר חשוב.
ציור יפה.
הראש והשמש עשויים טוב. החיפוף בידיים קפץ לי לעיניים..אני צריך להתרגל לראות את הטוב, נראה לי. הרעיונות שלך פשוט גדולים. לא הבנתי מה הקשר לכל מה שמסביב, אבל יכול להיות שזה לא קשור, סתם יפה.
[ליצירה]
אחרי שעברתי בשקיקה על כל יצירותייך, עצרתי לנשום ולהגיב. מדהים.
את זו אהבתי במיוחד, המאמץ של האדם לקרוע את עצמו מן האדמה ומשורשיו - זה נכון בכל כך הרבה תחומים של החיים.
[ליצירה]
רעיון נהדר
האדם כל כך קשור לאדמה, כל כך מחובר לשורשים.
וקשה לעקור את השורשים, קשה. כואב.
עם זאת הוא צריך ללכת. על האדם להתקדם, אדם לא יכול להשאר נעוץ במקום אחד, גם אם זה נחמד. אדם הוא יצור מהלך "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה"
עם הכאב האדם מכריח את עצמו לעקור את השורשים כדי שיוכל להתקדם, להתפתח.
מסר חשוב.
ציור יפה.
[ליצירה]
כי האדם הוא עץ השדה..
הראש והשמש עשויים טוב. החיפוף בידיים קפץ לי לעיניים..אני צריך להתרגל לראות את הטוב, נראה לי. הרעיונות שלך פשוט גדולים. לא הבנתי מה הקשר לכל מה שמסביב, אבל יכול להיות שזה לא קשור, סתם יפה.
[ליצירה]
טוב, אז מצד ימין למעלה - "לביא זוהר", "סומסום הפתח", "נמלה" ו "כרובי". "קנטאור", "ירושלמי", "בוסקילה", "אוסף טרמפיסטים", "צל של עצמי", "ישי שור" (בתוך "דוידס", אבל לא רואים בגלל הסריקה.. ) "ממזר פרחים", "מרק דגים", "ציידת חלומות", "עוף עם פלאפון", "wild rose, "דב (אביב וסתיו)", "החתלתול של שרדינגר", "יוסף שמח" ובפינה למטה - "אחת מהצד".
המשך שבוע טוב....
[ליצירה]
הרעיון נולד מתוך איזושהי "אלת הצדק" מיטולוגית, לא זוכרת איזו או מאיפה בכלל, אבל מצא חן בעיניי כל הרעיון העיוורון\ראייה - היחס לצדק שהיא הייתה אמורה להביא לעולם. לדעתי זה ביטא יפה את ההרגשת החוסר אונים מול אלים עוורים, שלא רואים את מצוקתם בדרך שלהם... בקיצור, משהו בסיגנון "ניסתרות הן דרכי האל" בנוסח פגאני.
שבוע טוב!
[ליצירה]
escher
ממש מתוך עבודות "אשאר". זה נראה כאילו הרחבת את רעיון התמונה המפורסמת של יד מציירת יד... באמת יש קצת מקום לשפר את היד, אבל בתור אחת שגם מעדיפה להעביא את הרעיון ולא להתעכב עם הפרטים - אהבתי!
[ליצירה]
אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים.
תודה.
תגובות