אחרי שעברתי בשקיקה על כל יצירותייך, עצרתי לנשום ולהגיב. מדהים.
את זו אהבתי במיוחד, המאמץ של האדם לקרוע את עצמו מן האדמה ומשורשיו - זה נכון בכל כך הרבה תחומים של החיים.
האדם כל כך קשור לאדמה, כל כך מחובר לשורשים.
וקשה לעקור את השורשים, קשה. כואב.
עם זאת הוא צריך ללכת. על האדם להתקדם, אדם לא יכול להשאר נעוץ במקום אחד, גם אם זה נחמד. אדם הוא יצור מהלך "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה"
עם הכאב האדם מכריח את עצמו לעקור את השורשים כדי שיוכל להתקדם, להתפתח.
מסר חשוב.
ציור יפה.
הראש והשמש עשויים טוב. החיפוף בידיים קפץ לי לעיניים..אני צריך להתרגל לראות את הטוב, נראה לי. הרעיונות שלך פשוט גדולים. לא הבנתי מה הקשר לכל מה שמסביב, אבל יכול להיות שזה לא קשור, סתם יפה.
[ליצירה]
אחרי שעברתי בשקיקה על כל יצירותייך, עצרתי לנשום ולהגיב. מדהים.
את זו אהבתי במיוחד, המאמץ של האדם לקרוע את עצמו מן האדמה ומשורשיו - זה נכון בכל כך הרבה תחומים של החיים.
[ליצירה]
רעיון נהדר
האדם כל כך קשור לאדמה, כל כך מחובר לשורשים.
וקשה לעקור את השורשים, קשה. כואב.
עם זאת הוא צריך ללכת. על האדם להתקדם, אדם לא יכול להשאר נעוץ במקום אחד, גם אם זה נחמד. אדם הוא יצור מהלך "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה"
עם הכאב האדם מכריח את עצמו לעקור את השורשים כדי שיוכל להתקדם, להתפתח.
מסר חשוב.
ציור יפה.
[ליצירה]
כי האדם הוא עץ השדה..
הראש והשמש עשויים טוב. החיפוף בידיים קפץ לי לעיניים..אני צריך להתרגל לראות את הטוב, נראה לי. הרעיונות שלך פשוט גדולים. לא הבנתי מה הקשר לכל מה שמסביב, אבל יכול להיות שזה לא קשור, סתם יפה.
[ליצירה]
הכי הצחיק אותי דווקא הפרט בקטן של המוזיקה המתנגנת בפסנטר "טו מדרה קואנדו טה פריו"... דווקא את זה?!?!? אני מבינה שיש לך שריטות בנושא הלדינו...
ואגב, למי שזה מעניין אותו, המשפט הארוך "אוי נו טיינן וורגואנסה, לאס טטס לאס טיינה אחוארה, אנטס סה מטייאן בומבאס אן לוס סוטיינס אי אגורה? נו קידו לוגאר, אח אח אנדה אסטאן לאס דאמאס קון אל קוקו אי אל סראפאן" זה "אוי, אין לך בושה, ..(מצונזר : ).., איפה הבחורות ההן עם הקוקו והסרפאן"
סחטיין על הספרדית שלך!
[ליצירה]
וואו! רב האנשים לא מרגישים כ"כ בטוחים בעצמם ורגשותיהם כדי לצאת בהכרזות כאלה. חלק מהחרוזים היו נשמעים לי קצת מאולצים, אבל סה"כ שיר ממש מתוק!
אגב - עדיף ליקאר שוקולד על הבוקר! : )
תגובות