הפיכת תמונת אנשי הגביע למשהו בעל חיים. כתמי ה"אש" נתנו משהו ממש יפה לעיקרון... את ממש מוצלחת!
האפים שלהם ממש חמודים. יפה מאד!
מעניין מה הוביל אותך לזה... ויכול להיות שלא צריכים סיבה עמוקה.
תודה!
זה גורם להרגיש סחרחורת, כמו כשמסתכלים על האצבעות מקרוב מדי והן הופכות לאצבע אחת.
מהשילוב שלהם אמור לצאת פרצוף אחד? העיניים והאף מסתדרים, אבל הפה שלו רק מרומז וכל היתר אינם. (אולי אפשר להוסיף לו לחיים?)
יפה, מוזר, מסתורי
תודה
מיי אני כאן!
את המילה פקס איני מבין אני מבין מבין אותה בצורה שלא היית מכניסה אותה לאתר.
וכעת למלאכה: מן סוריאליזם בעיפרון קליל על מנת לבדוק את הדיוק המירבי שיש לך אותו, האיתורים
שבתוך הפנים באים כדי למלא את היצירה מבלי
להתאמץ יתר על המידה ועל ידי כך להוסיף ליצירה מיסתורין ותהיות. כשלעצמי איך שהבטתי על הציור
נזכרתי בריטה עם השיר אש. לכל אחד זה יכל להראות כדבר שונה.
יש מעידה קלה בחיבור שבין העיניים.בחריר האף השמאלי של הציור ובמפגש של הסנטר עם הצוואר.
כעת את יכולה לגשת לעבודת הויטראז מזכוכיות צבעוניות. דיוק כמעט מירבי עבודה מצוינת למטרה
כמו שאמרתי מקודם.
חיים
[ליצירה]
הפיכת תמונת אנשי הגביע למשהו בעל חיים. כתמי ה"אש" נתנו משהו ממש יפה לעיקרון... את ממש מוצלחת!
האפים שלהם ממש חמודים. יפה מאד!
מעניין מה הוביל אותך לזה... ויכול להיות שלא צריכים סיבה עמוקה.
תודה!
[ליצירה]
אכן וואו
זה גורם להרגיש סחרחורת, כמו כשמסתכלים על האצבעות מקרוב מדי והן הופכות לאצבע אחת.
מהשילוב שלהם אמור לצאת פרצוף אחד? העיניים והאף מסתדרים, אבל הפה שלו רק מרומז וכל היתר אינם. (אולי אפשר להוסיף לו לחיים?)
יפה, מוזר, מסתורי
תודה
[ליצירה]
מיי אני כאן!
את המילה פקס איני מבין אני מבין מבין אותה בצורה שלא היית מכניסה אותה לאתר.
וכעת למלאכה: מן סוריאליזם בעיפרון קליל על מנת לבדוק את הדיוק המירבי שיש לך אותו, האיתורים
שבתוך הפנים באים כדי למלא את היצירה מבלי
להתאמץ יתר על המידה ועל ידי כך להוסיף ליצירה מיסתורין ותהיות. כשלעצמי איך שהבטתי על הציור
נזכרתי בריטה עם השיר אש. לכל אחד זה יכל להראות כדבר שונה.
יש מעידה קלה בחיבור שבין העיניים.בחריר האף השמאלי של הציור ובמפגש של הסנטר עם הצוואר.
כעת את יכולה לגשת לעבודת הויטראז מזכוכיות צבעוניות. דיוק כמעט מירבי עבודה מצוינת למטרה
כמו שאמרתי מקודם.
חיים
[ליצירה]
מקסים!!!! אני מכירה כ"כ הרבה וריאציות ל"עץ הנדיב", ואף לא אחת מצליחה כמו השיר הזה! אולי אני חשודה לדבר, אחרי שרב היצירות שלי עוסקות בקשר בין האדם לעולם הצומח, אבל עדיין - ישר לאהודות!
תודה!
[ליצירה]
"החיים הם מחלה סופנית, שעל פי החשד מועברת דרך מגע מיני"
הלוואי ואזכה לחיות את חיי בצורה שאת הדבר היחיד הרגיל ודומה לאחרים שאעשה יהיה למות.
אהבתי.
[ליצירה]
יפהפה. ההתחלה המתוקה, שמושכת את הקורא בטבעיות חייכנית אל המשפט האחרון - ממש נפילה לא צפויה לתוך בריכה קרה מידי ביום שעד אותה הנקודה, היה נעים.
תודה.
[ליצירה]
הההם, בתור ציונית מושבעת, קצת קשה לי לא לפתוח את הקופסת "דברים לא יפים שיש לחשוב טוב טוב לפני שאומרים אותם". העולם מחולק לקבוצות. זו מציאות. מאוד נחמד היה לגור בגן עדן. מה לעשות, אכלו מהעץ. אפשר להעביר את הנצח בלשיר שירי געגועים לגן, וכמה שצריכים להתנהג כאילו ששום דבר לא השתנה, והנחלים עדיין זורמים עם יין, והץ פרי נותן פרי... הברירה הטבעית האבולוציונית כבר תדאג לאנשים האלה.... לפני שישים שנה היו כמה חברה באירופה שחשבו שאם הם ממש יתעלמו מההבדלים בינם לבין השאר, הם ייעלמו. (עיין ערך "מה קרה להם בטרבלינקה"). הציונות, אותה בגברת שאתה טוען שצריכה שתנוצח, זה אותם האנשים שהחליטו להתמודד עם המציאות הקשה, וסופסוף לפעול בכיוון מעשי. ע"י כיבוש. ע"י מלחמות. כן. אחרת היינו עדיין מנסים לשכנע יפה את עבדל יאסר אל חוסייני, במכתבים מתחננים, כמה שכדאי וזה בעצם רק פאייר, שנקבל כמה חלקות אדמה כאן.
כשמנסים לעשות הסכם שלום, דואגים שיהיה מספיק נשקים כדי להוצי אותו אל הפועל.
"אוטופיה" זו תאוריה מאוד יפה. אבל מעשית, כללי האבולוציה עדיין תקפים.
אחוות עמים תושג בדרכים שלא דורשות שמשהו, מישהו, או אפילו רעיון - ינוצח.
[ליצירה]
יגלי
יגלי זאת ילדה חמודה מאוד שהכרתי בזמן המלחמה, שרוצה להיות וטרינרית....
לביא - כהרגלך, אתה צודק לגבי ההערות. רק שבמקרה הזה, אני באמת לא יודעת איך אפשר לשפר את זה... המלצות?
[ליצירה]
ניתוח אישיות
היי זהירות! תגובות כמו שלך הן הכי מעניינות... חבל שלא פירטת. יש לי תאוריה שכזו, שאנשים מגיבים למה שהם רואים עפ"י מה שיש להם בפנים - כך שרב היצירות שלי, למרות שלא ברמת ביצוע טובה בכלל, מנסות לעורר תגובות אצל האנשים, דרך תמונות ומצבים חזקים - לטוב ולרע. ליצירה זו ספציפית, כבר שאלו אותי על וולדמורט, פיצול אישיות ועוד, ככה ש"מגעיל" אני באמת לא הבנתי... אשמח אם תרחיב.
לשאר המגיבים - תודה על התגובות.
[ליצירה]
היי, אם כבר לנתח את זה עד הסוף - היד לא אמורה להביע אימה - המבט שלה כבר עושה את זה, כך שאם יש מישהו בכל הסיפור הזה שמופתע, אז זו היא. נא להתחשב ברגשותיה, אני מבקשת. לגבי העובדה שהיא לא רטובה מהחלמון - אז א' קשה לצייר אנשים רטובים. ב' - ביצים של שדים בוקעים על להבות בלבד, כך שכל הלחות נעלמת עוד לפני הבקיעה. שדולוגיה בסיסית...
תגובות