הפיכת תמונת אנשי הגביע למשהו בעל חיים. כתמי ה"אש" נתנו משהו ממש יפה לעיקרון... את ממש מוצלחת!
האפים שלהם ממש חמודים. יפה מאד!
מעניין מה הוביל אותך לזה... ויכול להיות שלא צריכים סיבה עמוקה.
תודה!
זה גורם להרגיש סחרחורת, כמו כשמסתכלים על האצבעות מקרוב מדי והן הופכות לאצבע אחת.
מהשילוב שלהם אמור לצאת פרצוף אחד? העיניים והאף מסתדרים, אבל הפה שלו רק מרומז וכל היתר אינם. (אולי אפשר להוסיף לו לחיים?)
יפה, מוזר, מסתורי
תודה
מיי אני כאן!
את המילה פקס איני מבין אני מבין מבין אותה בצורה שלא היית מכניסה אותה לאתר.
וכעת למלאכה: מן סוריאליזם בעיפרון קליל על מנת לבדוק את הדיוק המירבי שיש לך אותו, האיתורים
שבתוך הפנים באים כדי למלא את היצירה מבלי
להתאמץ יתר על המידה ועל ידי כך להוסיף ליצירה מיסתורין ותהיות. כשלעצמי איך שהבטתי על הציור
נזכרתי בריטה עם השיר אש. לכל אחד זה יכל להראות כדבר שונה.
יש מעידה קלה בחיבור שבין העיניים.בחריר האף השמאלי של הציור ובמפגש של הסנטר עם הצוואר.
כעת את יכולה לגשת לעבודת הויטראז מזכוכיות צבעוניות. דיוק כמעט מירבי עבודה מצוינת למטרה
כמו שאמרתי מקודם.
חיים
[ליצירה]
הפיכת תמונת אנשי הגביע למשהו בעל חיים. כתמי ה"אש" נתנו משהו ממש יפה לעיקרון... את ממש מוצלחת!
האפים שלהם ממש חמודים. יפה מאד!
מעניין מה הוביל אותך לזה... ויכול להיות שלא צריכים סיבה עמוקה.
תודה!
[ליצירה]
אכן וואו
זה גורם להרגיש סחרחורת, כמו כשמסתכלים על האצבעות מקרוב מדי והן הופכות לאצבע אחת.
מהשילוב שלהם אמור לצאת פרצוף אחד? העיניים והאף מסתדרים, אבל הפה שלו רק מרומז וכל היתר אינם. (אולי אפשר להוסיף לו לחיים?)
יפה, מוזר, מסתורי
תודה
[ליצירה]
מיי אני כאן!
את המילה פקס איני מבין אני מבין מבין אותה בצורה שלא היית מכניסה אותה לאתר.
וכעת למלאכה: מן סוריאליזם בעיפרון קליל על מנת לבדוק את הדיוק המירבי שיש לך אותו, האיתורים
שבתוך הפנים באים כדי למלא את היצירה מבלי
להתאמץ יתר על המידה ועל ידי כך להוסיף ליצירה מיסתורין ותהיות. כשלעצמי איך שהבטתי על הציור
נזכרתי בריטה עם השיר אש. לכל אחד זה יכל להראות כדבר שונה.
יש מעידה קלה בחיבור שבין העיניים.בחריר האף השמאלי של הציור ובמפגש של הסנטר עם הצוואר.
כעת את יכולה לגשת לעבודת הויטראז מזכוכיות צבעוניות. דיוק כמעט מירבי עבודה מצוינת למטרה
כמו שאמרתי מקודם.
חיים
[ליצירה]
אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים.
תודה.
[ליצירה]
escher
ממש מתוך עבודות "אשאר". זה נראה כאילו הרחבת את רעיון התמונה המפורסמת של יד מציירת יד... באמת יש קצת מקום לשפר את היד, אבל בתור אחת שגם מעדיפה להעביא את הרעיון ולא להתעכב עם הפרטים - אהבתי!
[ליצירה]
האם באמת זה הצד בעלוב שבנו שמחכה ליורה הבא? האם אין זה הצד הרגיש יותר, העדין יותר, החייב להשטף מהנבלות שעברנו (או שעשינו ), כדי שיהיה מסוגל להמשיך להתקיים? מאוד אהבתי את הרעיון, אבל אני חושבת ששכיחה היא לרב מתנת אל. דימוי היורה האחרון, כאמצעי לשכיחה הוא מקסים. נראה לי כולנו כבר עמדנו פעם אחרי הגשם, מסתכלים על העולם הנקי פתאום (גם אם זה רק לכמה רגעים), מקווים שלגבינו זה היה כ"כ פשוט....
תודה.
[ליצירה]
היי, האמת היא שחיפשתי תמונת נבל באינטרנט ודי שמרתי על הפרופורציות, כך שזה בדיוק בגושל המתאים, אבל קח בחשבון שיש הרבה מאוד סוגים של נבלים, בגדלים שונים.
רגל ימין באמת יוצר צרה - תודה, אני אתקן. וכן, זה אמור לעורר פרובוקציה מסויימת - אני דווקא תמיד בעד להרעיד קצת את המקובלויות החברתיות...
בת"ש - אין לה צלב על הצוואר, זה סתם X, ואת תמיד יכולה להתייחס לקעקוע כאל ציור עט שנעשה בשעות המשעממות ביותר של השיעור, מכירה? אלה עם הטושים הזוהרים.. : )
עומר - צדקת לגבי החלק התחתון של הגוף - עכשיו שהסתכלתי מצאתי כמה עיוותים - תודה.
אסף - לא התכוונתי לרושם שקיבלת, הסתכלתי שוב ובכל זאת לא הצלחתי להבין אין הגעת לזה, אבל כל אחד והפירוש שלו...
תודה על התגובות!
תגובות