סוריאליזם מובהק יצירה נפלאה ללא עוררין.
כאן איני יכל להעיר ולא להאיר ולו במילה אחת.
בעדינות, היופי, הפרופורציה הכל פשוט מושלם.
ושלא תחשבי שאני עושה הנחות לאיזו שהי יצירה שלך.
זו יצירת אומן משורה ראשונה.
[ליצירה]
ואפשר גם כך - הענפים לא חונקים ולא מלטפים אלא גדלים מתוך הגוף. הדמות הישנה היא כמו גולם שיוצא ממנו עץ. (קצת לא מתאים לכיוון של הענפים אבל לא נורא)
[ליצירה]
מַההההההה
ציידת, לא יכולתי שלא להגיב להערתך - העולם והבריאות ניתנו לאדם לשימושו, תפתחי את הספר... כמובן שהשימוש צריך להיות מתחשב, חכם, לא מזיק, והייתי אפילו אומרת "אוהב", אבל בטח שלא באנו לעולם הזה לשמור ולשמר את כל הסובב אותנו כבמוזאון- מנקים את האבק שמעל הזכוכיות... והיש שימוש יותר עילאי לחומר חי מאשר להיות חלק ביצירת אומנות?! אז ל-מה כן מוצדק להשתמש בחומרים לדעתך?
אגב, חיים, הברק זה שמן זית או סתם פוליש?
אחלה כבשה. מה הגודל?
[ליצירה]
ישי, זה מקסים!!
ממש נהנתי לקרוא סיפורת שלך (לא שאני לא נהנית מהשירים הממורכזים).
הרעיון יפהפה. המבנה - מושלם. רק לא אהבתי את זה שכתבת את שמות החיצים - זה נותן רמז יותר מידי ברור לסוף, עדיף פשוט להפתיע עם המשפט האחרון וזהו.
תודה!
[ליצירה]
זה באמת דומה לו! איזה כיף, הצלחת לתפוס את האישיות שלו בקוים שלך (הלוואי עלי ). תנסי אבל להוסיף הצללות, זה יוסיף לך עומק וחיים לרישומים.
בהצלחה.
[ליצירה]
עכשיו אנחנו נגד הבדואים..? נראה לך שיושבים קבוצת אנשים בממשלה, סביב כוס קפה ומתכננים לאיזו קבוצה אטנית חדשה לאמלל את החיים? בכלל, הבא נתעלם מהעובדה שישראל הייתה המדינה הראשונה בהיסטוריה שעזרה להם להיישב בשטחים שלה... ושכיום כתוצאה מזה, היא סובלת מהכנופיות, גניבות, איומים, ולצערינו - גם פיתוי של קטינות ע"י אותם הבדואים... אז אתה אומר שנוהגים בהם בברוטליות? אני אומרת שכנראה שהם עוד לא הבינו את המסר.
[ליצירה]
תגובות
היי.
תודה רבה על התגובות המחמיאות.
ערוגה, כן זה פחם. אני עוד לא ממש יודעת להשתמש בטכניקה זו, אבל משתדלת ללמוד בעצמי, כשיש זמן.
תמי, צודקת, האף חסר עומק, אני אשים לב לזה בהמשך, תודה.
יוסף, זאת אף אחת מסויימת. כרגיל, התחלתי את הציור ונתתי לו להחליט בעצמו לאיזה כיוון להמשיך, רק הסתכלתי בסוף והחלטתי כמו מה זה נראה לי, בשביל הכותרת.
עומר, באמת ניסיתי להשקיע בשיער, ובזוית עיניים חדשה, איזה כיף ששמת לב. תודה
אשמח לשמוע עוד ביקורות!
[ליצירה]
יפה.
"אני מרגיש, משמע אני קיים.
אני בוכה, משמע אני אדם."
בין האיפוק לשיחרור אנחנו מעבירים את ימינו, ומגדירים את עצמינו. בלעדיהם לא היינו.
חיים, הרעיון והמבנה - מקסימים.
תודה,
מיכל.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
תגובות