סוריאליזם מובהק יצירה נפלאה ללא עוררין.
כאן איני יכל להעיר ולא להאיר ולו במילה אחת.
בעדינות, היופי, הפרופורציה הכל פשוט מושלם.
ושלא תחשבי שאני עושה הנחות לאיזו שהי יצירה שלך.
זו יצירת אומן משורה ראשונה.
[ליצירה]
ואפשר גם כך - הענפים לא חונקים ולא מלטפים אלא גדלים מתוך הגוף. הדמות הישנה היא כמו גולם שיוצא ממנו עץ. (קצת לא מתאים לכיוון של הענפים אבל לא נורא)
[ליצירה]
אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים.
תודה.
[ליצירה]
צודק, צודק! אני מודה - יותר התעניינתי בלהעביר את הרעיון לדף מאשר להשקיע בפרטים (אני יכולה לספר לך על עוד כמה פשלות : )) . תודה על ההערות - כידוע לך, אני מחכה רק להן (למרות שהאגו צועק לי מהפינה שלו שזה לא נכון ).
כנפי שחר - אני רואה את העולם בהרבה צורות. לפעמים ככה. לפירוט, את מוזמנת להכנס לשאר היצירות... : )
תודה לכל המגיבים! (עומר, חבל!)
אני.
[ליצירה]
לביא, זה מהמם! מסכימה עם השאר לגבי המצח והעיניים השקועות (זיהיתי עפ"י השפתיים : )), אבל כל השאר - פשוט מקצועי. במיוחד אהבתי דווקא את השיער - שבד"כ לא משקיעים בו יותר מידי, אבל כאן, סחטיין!!!
נ.ב.: מה יש לכם במשפחה עם אנג'לינה? יש יפות יותר!
[ליצירה]
מעולה!
יש לנו אתגר! שיר חמוד, שכמובן מסקרן מאוד. מי זכתה בכאלה תארים ותיאורים נפלאים?
הייתי מעיזה לתת כמה אפשרויות, אבל אני חוששת להעליב את אלה שלא אעלה את שמן כזכאיות...
חיים, סיבכת אותנו : ) כן ירבו כמוך!
תגובות