666
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רוע אכזרי שורץ בתמונה הזו. השדונית לא מלוכלכת בכלל בחלבון, מה שאומר שהגוזל שהיה אמור לבקוע מהביצה נושל ממקומו באלימות (כנראה נאכל, שדונים יכולים לאכול הרבה מעבר למשקל גופם במהירות מפחידה) היד האוחזת בביצה יציבה מדי, לא כך נראית יד של מי שציפה למצוא גוזל חסר-אונים וגילה מפלצת זעירה, מה שאומר שמי שמחזיק את הביצה אכזרי ומסוכן לא פחות. ולכן השדונית נראית תוהה, אולי קצת מבוהלת, במקום לראות את אמא-עגור היא רואה אדם. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, אם כבר לנתח את זה עד הסוף - היד לא אמורה להביע אימה - המבט שלה כבר עושה את זה, כך שאם יש מישהו בכל הסיפור הזה שמופתע, אז זו היא. נא להתחשב ברגשותיה, אני מבקשת. לגבי העובדה שהיא לא רטובה מהחלמון - אז א' קשה לצייר אנשים רטובים. ב' - ביצים של שדים בוקעים על להבות בלבד, כך שכל הלחות נעלמת עוד לפני הבקיעה. שדולוגיה בסיסית... [ליצירה]
- [ליצירה] ברור שהיא מופתעת. התכוונתי ליד הגדולה- זו שמחזיקה את הביצה. א. היא לא איש, וציירת כבר דברים קשים יותר. ב. חלבון נקרש בחום, לא מתאדה, וגם בלי זה היא נראית ערנית מדי יחסית לגוזל שבקע. את בטוחה שזו ביצת שד ולא ביצת עגור? היא די גדולה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה אנטיכריסט. מסכנה. זה נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] שניכם לא יודעים! זו ביצת שטן. והילדונת היא הבכורה... היא לא נוטפת חלבון כי השטן כידוע (או שלא) נוהג לתפוס טרמפ על בני אדם (וכנראה גם על חיות אחרות) בכל מה שקשור להבאת צאצאים לעולם (איך זה קשור לחלבון בעצם? טוב, לא משנה...). השטנית הקטנה מודאגת כדי לומר לנו שגם לשטן יש רגשות, גם הוא בנאדם! מה שמסביר את היד האנושית משהו המחזיקה את הביצה. מלבד זה, העצבות והפחד בפניה של התינוקת החמודה (באמת חמודה) הם רגשות היסוד אצל כל שטן. הרי השטן הוא סמל הרוע. מסקנה, השטן הוא לא דמות אגדית, הוא חלק מסויים מנפש האדם והדמויות המצויירות הן משל נחמד עבורו. אם לא נדע להבין את ה"שטן", לא נוכל "להתגבר עליו". צריך לדעת איך הוא משתלב בחיינו בלי להחטיא - לפספס את המטרה הראויה. [ליצירה]
- [ליצירה] זרע צפעונים הבוקע מביצה? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד.המבט שלה והפנים פשוט מעולים. אהבתי את הרעיון של ישי-האדם אוחז ביצרו.. השיער היד והכנפיים-ממש מדויקים וטובים. יש בעיה בידיים של ה"שדה" עצמה הן עבות כאלה..לא כל כך מתאימות לה.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני צריכה קצת זמן כדי להתאושש, אז אני אגיב לך ממש ברצינות מאוחר יותר. בינתיים- זה עצר את נשימתי, היופי של הציור. מרהיב ממש. אני מדברת על הציור עצמו, באופן טכני. עוד לא על הרעיון.. פעם ציירתי משהו דומה לשדה הזאת, ונתתי לאילה שתכניס אבל היא לא הצליחה... חבל. הייתי רוצה שתראי... כל הכבוד על הציור הנהדר ותודה... בתש [ליצירה]
- [ליצירה] היא מקסימה. מופתעת-עצובה-מרוגזת, בדיוק כמו ששדונית צריכה להיות! [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חביב ביותר. התאריך הלועזי כמקור השראה. מי היה חושב על כך? האדם אוחז ביצרו. יפהפה! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] איו מה להוסיף... רק שגם אני אהבתי. מאוד מאוד. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] איך היה אמור להיות הסימן הזה שמשמעותו - "התרשמתי, סחטיין"? *? #? הייתי רוצה להגיב בניתוח עמוק של המשפטים, של המבנה המעניין, השימוש הנהדר ב"הנאות נעות", אבל אני אשאיר את זה לאלה שמסוגלים לכך בצורה יותר מוצלחת ממני... אז ...התרשמתי, סחטיין! [ליצירה]
- [ליצירה] למה השארת "ללא כותרת", כשאח"כ כתבת בטקסט עצמו "מציאות קסומה" ככותרת? אם המבנה הזה אמור לרמוז משהו, אז פיספסתי את הקטע. השיר עצמו מאוד נחמד. מזדהה. מישהו צריך להעלים את אותה ה"יד הקסומה" ולתת לחולמים להשאר שם בשקט... [ליצירה]
- [ליצירה] אחרון הרומנטיקאים.... צבעי הפרחים וזוג הכוסות מותאמים יפה! האדום בתוך עלי הכותרת... מי אמר שאי אפשר להשתכר מריחות? אם נצייר מספיק מצבים אידילים ו"נשחרר" אותם לרשת, נראה לך זה ישפיע? : ) אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] האהבה עושה לך טוב. או רק לכתיבה שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. קטע באמת חזק. בחיים לא הייתי חושבת להשוות בין השניים... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הכי הצחיק אותי דווקא הפרט בקטן של המוזיקה המתנגנת בפסנטר "טו מדרה קואנדו טה פריו"... דווקא את זה?!?!? אני מבינה שיש לך שריטות בנושא הלדינו... ואגב, למי שזה מעניין אותו, המשפט הארוך "אוי נו טיינן וורגואנסה, לאס טטס לאס טיינה אחוארה, אנטס סה מטייאן בומבאס אן לוס סוטיינס אי אגורה? נו קידו לוגאר, אח אח אנדה אסטאן לאס דאמאס קון אל קוקו אי אל סראפאן" זה "אוי, אין לך בושה, ..(מצונזר : ).., איפה הבחורות ההן עם הקוקו והסרפאן" סחטיין על הספרדית שלך! [ליצירה]
- [ליצירה] אאאאאאאאאאה!!! אשר העתיק ממני!!! הזוי... לציור הזה רקע נחמד - ישבתי באוטובוס חיפה-ירושלים, וחייל טירון אחד ראה אותי מציירת משהו אחר, והתחיל לספר שגם הוא מצייר, בעיקר ציפורים, אבל שהוא לא יודע איך ליצור רקע מתאים להם. הוא ביקש להדגים לי, וצייר ציפור כ"כ אוירודינמית, שהייתי חייבת להמשיך אותה בקוים גולשים - מה שהביא להמשך הרעיון.. (האם זה אומר שהיצירה היא רכוש צבאי?) : ) אז תודה על ההערות ותודה לצה"ל. [ליצירה]
- [ליצירה] הרגשה מוכרת ישר לאהודות. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה. ההתחלה המתוקה, שמושכת את הקורא בטבעיות חייכנית אל המשפט האחרון - ממש נפילה לא צפויה לתוך בריכה קרה מידי ביום שעד אותה הנקודה, היה נעים. תודה. [ליצירה]
תגובות