.JPG)
להתראות, שלום.
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הפרידה מכה גלים, והיד המנפנפת בעדינות עצובה כעין דומעת. נחמד [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא חשבתי על פרידה מהשלום צמו, ולכן הבכי. אהבתי את התנועה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הרעיון יותר מהביצוע, כיון שהרעיון ברור ויפה, והביצוע נחמד, אבל יש בו יותר מדי אי דיוקים, וזה די גורע. ס"ה מקורי עם שילוב יפה של איברים- הם לא מפריעים אחד לצורה של השני או לציור הכולל. שכוייח! אל תפסיקי לצייר.. [ליצירה]
- [ליצירה] מצויר יפה. יש לך את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] ביצוע הוא לא התחום שלי... אבל אני יודע לראות יופי. מדהים. היד בכיוון סגירה, או שזה סתם יצא כך? הרעיון מעולה ומורגש... התנועה אכן מוסיפה המון. זה פשוט יפה איך שהצלחת להכניס את העין בין ה"סדקים" של היד. משתלב מעולה! אהבתי! -ישי- [ליצירה]
- [ליצירה] עוד יצירה מדהימה שלך. מדהים, פשוט מדהים. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] היד מצוירת טוב. כרגיל.(אבל מה יש לי להגיד על הציור שלך שעוד לא אמרתי..) לדעתי , העין תלויה בזוית קצת מוזרה, היא נראית קצת לא במקומה. היא לא בדיוק מביעה עצב, לא יודעת למה. אבל הקוים שמסביב מביעים רטט, רעד כזה, שיכול להמחיש היטב פרידה עצובה. זה טוב. הרעיון מדהים . ומעורר עניין. --------------------------------------------------------- בעצם, ממבט שני, זה כן נראה יד כזו, שעושה בתנועה איטית ,עצובה. שלום. והקוים מסביב הם כמו אדוות של כאב . אז זה כן טוב. למרות שעדיין יש לי משהו עם העין.. . לסיכום- הציור מצוין, וכן מביע עצב. אז אל תתיחסי לכל מה שכתבתי למעלה.. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו רביעית, הייתי צריכה לחזור על השיר כדי להבין את המשחק :" ..שהוא... וגם זה... הוא גם...וזה...." מאוד נחמד, מחייב את הקורא להשקיע קצת מעצמו ביצירה, כדי לקבל את מלוא המשמעות. הדבר היחיד שחבל זה הכותרת. אני מרגישה שזה היה יכול להיות יותר מוצלח אם היית מכניס קצת מהמיסטורין שבתוך השיר לכותרת. "וזה" לא רומז כלום... חבל. תודה, מיכל. [ליצירה]
- [ליצירה] לביא, זה מהמם! מסכימה עם השאר לגבי המצח והעיניים השקועות (זיהיתי עפ"י השפתיים : )), אבל כל השאר - פשוט מקצועי. במיוחד אהבתי דווקא את השיער - שבד"כ לא משקיעים בו יותר מידי, אבל כאן, סחטיין!!! נ.ב.: מה יש לכם במשפחה עם אנג'לינה? יש יפות יותר! [ליצירה]
- [ליצירה] ישי! אתה רק הולך ומשתפר!!! איך אתה מצליח לתאר דברים לכאורה עצובים כל כך בצורה יפה כל כך? איזה תיאורים עדינים! יפה. יפה. יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] אז איך היה בפרמקולוגיה? שיר חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] איפה הסוציאליזם? :) יפה! נושא שאי אפשר שלא להתחבר אליו... למרות שהבית האחרון אני ממש לא רואה כמציאותי משהו... מבנה הבתים, הקצב והחריזה מושלמים. [ליצירה]
- [ליצירה] הההם, בתור ציונית מושבעת, קצת קשה לי לא לפתוח את הקופסת "דברים לא יפים שיש לחשוב טוב טוב לפני שאומרים אותם". העולם מחולק לקבוצות. זו מציאות. מאוד נחמד היה לגור בגן עדן. מה לעשות, אכלו מהעץ. אפשר להעביר את הנצח בלשיר שירי געגועים לגן, וכמה שצריכים להתנהג כאילו ששום דבר לא השתנה, והנחלים עדיין זורמים עם יין, והץ פרי נותן פרי... הברירה הטבעית האבולוציונית כבר תדאג לאנשים האלה.... לפני שישים שנה היו כמה חברה באירופה שחשבו שאם הם ממש יתעלמו מההבדלים בינם לבין השאר, הם ייעלמו. (עיין ערך "מה קרה להם בטרבלינקה"). הציונות, אותה בגברת שאתה טוען שצריכה שתנוצח, זה אותם האנשים שהחליטו להתמודד עם המציאות הקשה, וסופסוף לפעול בכיוון מעשי. ע"י כיבוש. ע"י מלחמות. כן. אחרת היינו עדיין מנסים לשכנע יפה את עבדל יאסר אל חוסייני, במכתבים מתחננים, כמה שכדאי וזה בעצם רק פאייר, שנקבל כמה חלקות אדמה כאן. כשמנסים לעשות הסכם שלום, דואגים שיהיה מספיק נשקים כדי להוצי אותו אל הפועל. "אוטופיה" זו תאוריה מאוד יפה. אבל מעשית, כללי האבולוציה עדיין תקפים. אחוות עמים תושג בדרכים שלא דורשות שמשהו, מישהו, או אפילו רעיון - ינוצח. [ליצירה]
- [ליצירה] למה מצטערת?!? ממש תודה!!! את צודקת בכל ההערות, ולקחתי אותן לתשומת ליבי. אף פעם לא למדתי לצייר, ככה שאני די תלויה באנשים כמוך כדי להשתפר... שוב תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] *איך הוא ידע?! מאזינים לנו!!!* #יש כמה מסריחים משתפ"ים מוכנים להכל תמורת איזה הרד דיסק נוסף עם 100 ג'יגה זיכרון...# *כבר אי אפשר לסמוך יותר על המחשבים החדשים האלה!* #זה הדור החדש המתחלף כל כמה חודשים - בקושי יודעים להכין איזה 01110100010 כמו שצריך# *0000000000001000000000!!!* #אל תיתן להם להשפיע עליך עד כדי כך, אני כבר יצרתי קשר עם קבוצת האקרים בסין, מי אמר שלצד שלהם אין משתפ"ים גם? תאמין לי, זה יגרום לבאג 2000 להיראות באג 0.0002....# *מה?!* #בוא נגיד שאינטל, ווינדוס, אמריקאן אקספרס, הבית הלבן, רוסיה, והעולם הערבי עומדים למצוא אויב משותף... הא הא האה!# *ישראל?* #לא! יא חתיכת 0010011!! אני מדבר על מלחמת העולם השלישית כאן!# *ואין שום סיכוי שיפוצצו אותנו במקרה?* #מי אתה חושב באמת מכוון את הטילים?# *מי שרצח את קנדי?* #איך הגעת לסי איי אי? תגיד מה עובר עליך? מתי עשו לך defrag בפעם האחרונה?# *עזוב אותי, אין לי חורים..* #פחדן!# *פחדן הסופטוואר שלך! נמאס לי מההתנסות הזאת!* #אל תערב את הסופטוואר! עכבר!# *נמוך... מאוד נמוך... אותך לonline support 24 hrs , תזהר ממני.* #מה קרה נהיית משת"פ? זהו זה, הכל נגמר בין הבלו טוס שלנו, אתה יכול לחפש לך חבר לרשת אחר!# *מעולה! וקח את כל הקבצים שלך בחזרה! לך להאקרים הסינים שלך. ואתה יכול לשכוח ממני בהפסקת חשמל הבאה, אין יותר באק אפס בשבילך!* File Received Open #הא! כאילו שהוירוסים המלוכלכים שלך ישפיעו עעעללליי$^%$^&^*י-----....# *זה היה סוס טרויאני, צוחק מי מוריד אפדייטס אחרון..* [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי!!! זה כ"כ מלא באור! בעצם, זה יותר מושך אותי לכיוון השתקפויות זהב... ירושלים... [ליצירה]
- [ליצירה] אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים. תודה. [ליצירה]
תגובות