חלון
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חלון לנשמה... זה נפלא [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! את ציירת מעולה! פשוט אין לי מילים... [ליצירה]
- [ליצירה] דו משמעי זה חלון פנימה או החוצה? היקום חודר לנפש האדם בדמעות, או שזו ההשתקפות שעוזבת את העין בצער? הציור, כמובן, נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] איזו עוצמה. איזה יופי. הצבעים בהחלט מוסיפים. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי. מושלם. לקחתי על עצמי לאהוד רק דברים מסויימים, ולכן אני מתנצל אם אוריד כמה מהיצירות הקודמות שלך שאהדתי (אין זה אומר שאיני אוהב אותן - הן מקסימות!). אבל פה... הרעיון פה מדהים. איך הגעת לזה? אני יכול פשוט לשבת פה פעור פה, ולחזור על תגובתו של אסף בהסכמה. עם מה ציירת את זה הפעם? הצבע גם שינה המון... לטובה. נ-ה-ד-ר! תודה עצומה! [ליצירה]
- [ליצירה] זו הייתה התנסות עם צבעי פאנדה, אז עוד לא שלטתי כ"כ בטכניקה ולכן הפרטים הקטנים לא מדוייקים, אבל מסכימה שהצבע מאוד עזר להעביר את הרעיון. ממש תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מילים נמחות בים דמעות. אין מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] כשההשתקפות זולגת מהמראה, כשהים פולש ושוטף את היבשה, כשהירח זוהר מתוך העיניים ולא מתוך הלילה, מה עוד אפשר לעשות חוץ מלבכות מאושר? תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אני נטול מילים, מקסים... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מזכיר לי את הרעיון של 'רוצתה לחזור', יש קשר? [ליצירה]
- [ליצירה] הההם, בתור ציונית מושבעת, קצת קשה לי לא לפתוח את הקופסת "דברים לא יפים שיש לחשוב טוב טוב לפני שאומרים אותם". העולם מחולק לקבוצות. זו מציאות. מאוד נחמד היה לגור בגן עדן. מה לעשות, אכלו מהעץ. אפשר להעביר את הנצח בלשיר שירי געגועים לגן, וכמה שצריכים להתנהג כאילו ששום דבר לא השתנה, והנחלים עדיין זורמים עם יין, והץ פרי נותן פרי... הברירה הטבעית האבולוציונית כבר תדאג לאנשים האלה.... לפני שישים שנה היו כמה חברה באירופה שחשבו שאם הם ממש יתעלמו מההבדלים בינם לבין השאר, הם ייעלמו. (עיין ערך "מה קרה להם בטרבלינקה"). הציונות, אותה בגברת שאתה טוען שצריכה שתנוצח, זה אותם האנשים שהחליטו להתמודד עם המציאות הקשה, וסופסוף לפעול בכיוון מעשי. ע"י כיבוש. ע"י מלחמות. כן. אחרת היינו עדיין מנסים לשכנע יפה את עבדל יאסר אל חוסייני, במכתבים מתחננים, כמה שכדאי וזה בעצם רק פאייר, שנקבל כמה חלקות אדמה כאן. כשמנסים לעשות הסכם שלום, דואגים שיהיה מספיק נשקים כדי להוצי אותו אל הפועל. "אוטופיה" זו תאוריה מאוד יפה. אבל מעשית, כללי האבולוציה עדיין תקפים. אחוות עמים תושג בדרכים שלא דורשות שמשהו, מישהו, או אפילו רעיון - ינוצח. [ליצירה]
- [ליצירה] לא רציתי להיות הנודניקית היחידה, כי באמת התרשמתי מהשיר, אבל שלושת הזקנות המיטולוגיות, זה עיוות מאוחר יותר. במקור מדובר על the maid, the mother and the crone, שזה אומר שאחת צריכה להיות צעירה מאוד, אחת אימהית והאחרונה זקנה. הייתי ממש מציעה לך לקרוא "Sandman" של נייל גיימן. היצירות שלך ממש מקבילות לקו שלו. נהנית מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, היא צודקת. בכלל - זו מחמאה ענקית לקבל הערות כ"כ מפורטות לשיר\יצירה. נראה לי ישי כבר עבר את השלב בו צריכים להחמיא כל הזמן כמו לילד קטן, כדי לעודד אותו להמשיך הלאה... (והלוואי עלי כושר ניתוח כזה). חוצמיזה - עם כל זאת, שיר יפה.... [ליצירה]
- [ליצירה] יגלי יגלי זאת ילדה חמודה מאוד שהכרתי בזמן המלחמה, שרוצה להיות וטרינרית.... לביא - כהרגלך, אתה צודק לגבי ההערות. רק שבמקרה הזה, אני באמת לא יודעת איך אפשר לשפר את זה... המלצות? [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] קרוב כ"כ וואלה, מזמן לא קרה לי שמישהו התקרב כ"כ. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! אבל לא הייתי סולחת להם... [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה [ליצירה]
- [ליצירה] יוסף, רעיון נחמד, אבל באמת התכוונתי לצד האפל יותר של משמעות הציור. הקליפה החיצונית מתה, המבט הריק, כשכל מה שנשאר בפנים הוא דבר לא כ"כ חביב, שאחרי הרבה זמן כלוא חייב לצאת החוצה, ע"י שבירת המוסכמות, סידוק של המציאות כפי שהייתה מוכרת... אבל גישה חיובית זה תמיד עדיף, אהבתי, תודה. מיכל. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. סוף מעולה. ניצוצות אור המבליטים את החושך.. אהבתי. [ליצירה]
תגובות