[ליצירה]
רוגע. יפה!
נהניתי, אע"פ שהציור נראה שטוח מדי (אולי בגלל שהקנים בתחתית הציור צומחים יותר למטה למרות שהם באותו גודל כמו האלה שבראש הציור?).
תודה!
[ליצירה]
האם באמת זה הצד בעלוב שבנו שמחכה ליורה הבא? האם אין זה הצד הרגיש יותר, העדין יותר, החייב להשטף מהנבלות שעברנו (או שעשינו ), כדי שיהיה מסוגל להמשיך להתקיים? מאוד אהבתי את הרעיון, אבל אני חושבת ששכיחה היא לרב מתנת אל. דימוי היורה האחרון, כאמצעי לשכיחה הוא מקסים. נראה לי כולנו כבר עמדנו פעם אחרי הגשם, מסתכלים על העולם הנקי פתאום (גם אם זה רק לכמה רגעים), מקווים שלגבינו זה היה כ"כ פשוט....
תודה.
[ליצירה]
מעולה! גם אני פעם הייתי מציירת קומיקס על פרשת השבוע... הכי כיף! אחלה רעיון - רואים ביטחון בקוים שלך. ממש מקצועיות.
תודה!
נ.ב.: גם אתה נתקע כשהפרשות מתחילות לחזור על עצמן?
[ליצירה]
לביא, זה מהמם! מסכימה עם השאר לגבי המצח והעיניים השקועות (זיהיתי עפ"י השפתיים : )), אבל כל השאר - פשוט מקצועי. במיוחד אהבתי דווקא את השיער - שבד"כ לא משקיעים בו יותר מידי, אבל כאן, סחטיין!!!
נ.ב.: מה יש לכם במשפחה עם אנג'לינה? יש יפות יותר!
[ליצירה]
יוסף, רעיון נחמד, אבל באמת התכוונתי לצד האפל יותר של משמעות הציור.
הקליפה החיצונית מתה, המבט הריק, כשכל מה שנשאר בפנים הוא דבר לא כ"כ חביב, שאחרי הרבה זמן כלוא חייב לצאת החוצה, ע"י שבירת המוסכמות, סידוק של המציאות כפי שהייתה מוכרת...
אבל גישה חיובית זה תמיד עדיף, אהבתי, תודה.
מיכל.
[ליצירה]
תגובות
היי.
תודה רבה על התגובות המחמיאות.
ערוגה, כן זה פחם. אני עוד לא ממש יודעת להשתמש בטכניקה זו, אבל משתדלת ללמוד בעצמי, כשיש זמן.
תמי, צודקת, האף חסר עומק, אני אשים לב לזה בהמשך, תודה.
יוסף, זאת אף אחת מסויימת. כרגיל, התחלתי את הציור ונתתי לו להחליט בעצמו לאיזה כיוון להמשיך, רק הסתכלתי בסוף והחלטתי כמו מה זה נראה לי, בשביל הכותרת.
עומר, באמת ניסיתי להשקיע בשיער, ובזוית עיניים חדשה, איזה כיף ששמת לב. תודה
אשמח לשמוע עוד ביקורות!
תגובות