[ליצירה]
רוגע. יפה!
נהניתי, אע"פ שהציור נראה שטוח מדי (אולי בגלל שהקנים בתחתית הציור צומחים יותר למטה למרות שהם באותו גודל כמו האלה שבראש הציור?).
תודה!
[ליצירה]
עכשיו אנחנו נגד הבדואים..? נראה לך שיושבים קבוצת אנשים בממשלה, סביב כוס קפה ומתכננים לאיזו קבוצה אטנית חדשה לאמלל את החיים? בכלל, הבא נתעלם מהעובדה שישראל הייתה המדינה הראשונה בהיסטוריה שעזרה להם להיישב בשטחים שלה... ושכיום כתוצאה מזה, היא סובלת מהכנופיות, גניבות, איומים, ולצערינו - גם פיתוי של קטינות ע"י אותם הבדואים... אז אתה אומר שנוהגים בהם בברוטליות? אני אומרת שכנראה שהם עוד לא הבינו את המסר.
[ליצירה]
הכי הצחיק אותי דווקא הפרט בקטן של המוזיקה המתנגנת בפסנטר "טו מדרה קואנדו טה פריו"... דווקא את זה?!?!? אני מבינה שיש לך שריטות בנושא הלדינו...
ואגב, למי שזה מעניין אותו, המשפט הארוך "אוי נו טיינן וורגואנסה, לאס טטס לאס טיינה אחוארה, אנטס סה מטייאן בומבאס אן לוס סוטיינס אי אגורה? נו קידו לוגאר, אח אח אנדה אסטאן לאס דאמאס קון אל קוקו אי אל סראפאן" זה "אוי, אין לך בושה, ..(מצונזר : ).., איפה הבחורות ההן עם הקוקו והסרפאן"
סחטיין על הספרדית שלך!
[ליצירה]
נחמד, אבל זה בערך כמו שאני אספר את סיפורם המרתק של אינדיאנים באמאזונס שהצליחו להלחם בציידי אבני חן וחיות בר אקזותיות, בתחילת המאה השמונה עשרה, בגבול בין ברזיל לקולומביה.... זה לא הדבר הכי מדבר אל האנשים כיום...
[ליצירה]
אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים.
תודה.
תגובות