המממ... יפה!
אני אוהב את "כתמי האש" האלה על הגלימות, ובכלל, את הצורות האלה.
משום מה העיניים שלה נראו לי קצת יותר מדי עגלגלות. אולי צריך להקטין אישונים?
את מציירת נפלא.
תודה!
יפה. הקווים עדינים וההצללה יפה. יש עוד מה לשפר בתחום של הקפלים - אבל גם אני עוד מתלמדת בזה.. ;) מעניין שבחרת דווקא דמות של בת לתורת הלחימה.. מה הרעיון מאחורי הציור?
[ליצירה]
המממ... יפה!
אני אוהב את "כתמי האש" האלה על הגלימות, ובכלל, את הצורות האלה.
משום מה העיניים שלה נראו לי קצת יותר מדי עגלגלות. אולי צריך להקטין אישונים?
את מציירת נפלא.
תודה!
[ליצירה]
יפה. הקווים עדינים וההצללה יפה. יש עוד מה לשפר בתחום של הקפלים - אבל גם אני עוד מתלמדת בזה.. ;) מעניין שבחרת דווקא דמות של בת לתורת הלחימה.. מה הרעיון מאחורי הציור?
[ליצירה]
נחמד מאוד - חבל שהסריקה הבהירה את כל הציור יותר מידי. ככל שמוסיפים יותר צלליות וצבע למרקמים השונים, זה נראה יותר מציאותי - ככה זה פחות מבליט את הקווי מתאר . אבל סתם ככה - גם אני מתעצלת לעשות אותם... : P
[ליצירה]
איך היה אמור להיות הסימן הזה שמשמעותו - "התרשמתי, סחטיין"?
*?
#?
הייתי רוצה להגיב בניתוח עמוק של המשפטים, של המבנה המעניין, השימוש הנהדר ב"הנאות נעות", אבל אני אשאיר את זה לאלה שמסוגלים לכך בצורה יותר מוצלחת ממני...
אז ...התרשמתי, סחטיין!
[ליצירה]
אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים.
תודה.
תגובות