Pure
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הםם.. זה אומנם נותן תחושה טוהר , אבל רק בגלל הייצוג הקלישאי שלו (זה שלמישהו יש כנפיים לבנות זה לא אומר שהוא לא יוצא בלילות לדרוס חתולים למשל...). דווקא ביצירה שלך Kid & Kitty תפסת תמונה הרבה יוחר מוצלחת, לדעתי, של טוהר. כל זה, כמובן , לא פוגם בציור שהוא לכשעצמו די מוצלח ומעניין. יומטוב , שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא שהתחלתי מהפרצוף, ובהתאם למה שראיתי שם התאמתי את כל השאר... אבל צודקים, יש בזה מן הקלישאה... תודה על ההארה&הערה. מי. [ליצירה]
- [ליצירה] מי .זה פשוט מעולה רק תזהרי את קרובה לשלמות מכאן יש רק לאן לרדת [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. הגדרה טובה, אלרואי. הציור עצמו באמת מושלם. אומנם, אני חושב שאם תתני קצת עומק יותר בכותרות זה יהיה הרבה יותר מוערך. חוץ מזה, הכל נהדר. את פשוט מדהימה... תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] עוד אחת עוד הערה, בטח כבר לא רלוונטי, אבל אני מאמינה שביקורת בונה אף פעם לא מיותרת. השימוש בשפה מיקראית לתיאור מצב מודרני, ושעוד די מצחיק בזכות עצמו - מוצלחת ביותר. הלוואי ותמשיך ליצור קטעים איכותיים כאלה. תודה! מיכל. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה!!! חבל שלא הקראת... (שילוב הכדור, חמץ, כפכף, כרוב והעיפרון בתוך הקטע נעשה בצורה מעולה : )) [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון נחמד. יש קצת בעיה בgrammar... [ליצירה]
- [ליצירה] היי, האמת היא שחיפשתי תמונת נבל באינטרנט ודי שמרתי על הפרופורציות, כך שזה בדיוק בגושל המתאים, אבל קח בחשבון שיש הרבה מאוד סוגים של נבלים, בגדלים שונים. רגל ימין באמת יוצר צרה - תודה, אני אתקן. וכן, זה אמור לעורר פרובוקציה מסויימת - אני דווקא תמיד בעד להרעיד קצת את המקובלויות החברתיות... בת"ש - אין לה צלב על הצוואר, זה סתם X, ואת תמיד יכולה להתייחס לקעקוע כאל ציור עט שנעשה בשעות המשעממות ביותר של השיעור, מכירה? אלה עם הטושים הזוהרים.. : ) עומר - צדקת לגבי החלק התחתון של הגוף - עכשיו שהסתכלתי מצאתי כמה עיוותים - תודה. אסף - לא התכוונתי לרושם שקיבלת, הסתכלתי שוב ובכל זאת לא הצלחתי להבין אין הגעת לזה, אבל כל אחד והפירוש שלו... תודה על התגובות! [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק. דווקא אוהבת ציניות. אבל לא מצאתי את הסוף, זה היה נראה לי כאילו השיחה שלהם נקטעה באמצע. חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] האם באמת זה הצד בעלוב שבנו שמחכה ליורה הבא? האם אין זה הצד הרגיש יותר, העדין יותר, החייב להשטף מהנבלות שעברנו (או שעשינו ), כדי שיהיה מסוגל להמשיך להתקיים? מאוד אהבתי את הרעיון, אבל אני חושבת ששכיחה היא לרב מתנת אל. דימוי היורה האחרון, כאמצעי לשכיחה הוא מקסים. נראה לי כולנו כבר עמדנו פעם אחרי הגשם, מסתכלים על העולם הנקי פתאום (גם אם זה רק לכמה רגעים), מקווים שלגבינו זה היה כ"כ פשוט.... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] איך היה אמור להיות הסימן הזה שמשמעותו - "התרשמתי, סחטיין"? *? #? הייתי רוצה להגיב בניתוח עמוק של המשפטים, של המבנה המעניין, השימוש הנהדר ב"הנאות נעות", אבל אני אשאיר את זה לאלה שמסוגלים לכך בצורה יותר מוצלחת ממני... אז ...התרשמתי, סחטיין! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אז מצד ימין למעלה - "לביא זוהר", "סומסום הפתח", "נמלה" ו "כרובי". "קנטאור", "ירושלמי", "בוסקילה", "אוסף טרמפיסטים", "צל של עצמי", "ישי שור" (בתוך "דוידס", אבל לא רואים בגלל הסריקה.. ) "ממזר פרחים", "מרק דגים", "ציידת חלומות", "עוף עם פלאפון", "wild rose, "דב (אביב וסתיו)", "החתלתול של שרדינגר", "יוסף שמח" ובפינה למטה - "אחת מהצד". המשך שבוע טוב.... [ליצירה]
- [ליצירה] כמה מדוייקת הפואטיקה שלך... וכמה פואטי הדיוק בו תיארת את המתחולל בתוך נפש האומן... הניתוק ההכרחי בין העולם המציאותי לשיגעון שכל תחום אומנות דורש מהאדם, על מנת להגיע לשלמות... יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה. ההתחלה המתוקה, שמושכת את הקורא בטבעיות חייכנית אל המשפט האחרון - ממש נפילה לא צפויה לתוך בריכה קרה מידי ביום שעד אותה הנקודה, היה נעים. תודה. [ליצירה]
תגובות