רגע, אז הפרי הריק זה מישהו שנולד או שמת?
'כי האדם עץ השדה'
חוצמיזה אנשים הם גם החקלאים שמשקים ומטפלים בעץ שהם.
טוב, בטח תגידי שזה איך שאני מחליט (נולד או מת) אז לדעתי הוא נולד, ההבדל בין אדם לעץ הוא שאדם יכול להכות שורש כרצונו כל פעם, הוא עצמאי במידת מה.
[ליצירה]
רגע, אז הפרי הריק זה מישהו שנולד או שמת?
'כי האדם עץ השדה'
חוצמיזה אנשים הם גם החקלאים שמשקים ומטפלים בעץ שהם.
טוב, בטח תגידי שזה איך שאני מחליט (נולד או מת) אז לדעתי הוא נולד, ההבדל בין אדם לעץ הוא שאדם יכול להכות שורש כרצונו כל פעם, הוא עצמאי במידת מה.
[ליצירה]
מאוהבת
מקסים!!!
בתור אחת שמאוהבת במדבר יהודה כבר כמה שנים - כמה נכון! איזה השוואות נהדרות! מזמן לא שמעתי דברים כ"כ יפים על החצא האחורית של הארץ.
תודה רבה!!!
זה נכנס לאהודות ולחומר הדרכה!
מיכל.
[ליצירה]
[ליצירה]
2 ב1
זכינו בשתי יצירות באחת. רחלי - יצירה נהדרת. דוטקום, תגובה יפהפיה.
[ליצירה]
עוד אחת
עוד הערה, בטח כבר לא רלוונטי, אבל אני מאמינה שביקורת בונה אף פעם לא מיותרת. השימוש בשפה מיקראית לתיאור מצב מודרני, ושעוד די מצחיק בזכות עצמו - מוצלחת ביותר. הלוואי ותמשיך ליצור קטעים איכותיים כאלה. תודה!
מיכל.
[ליצירה]
אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים.
תודה.
תגובות