רגע, אז הפרי הריק זה מישהו שנולד או שמת?
'כי האדם עץ השדה'
חוצמיזה אנשים הם גם החקלאים שמשקים ומטפלים בעץ שהם.
טוב, בטח תגידי שזה איך שאני מחליט (נולד או מת) אז לדעתי הוא נולד, ההבדל בין אדם לעץ הוא שאדם יכול להכות שורש כרצונו כל פעם, הוא עצמאי במידת מה.
[ליצירה]
רגע, אז הפרי הריק זה מישהו שנולד או שמת?
'כי האדם עץ השדה'
חוצמיזה אנשים הם גם החקלאים שמשקים ומטפלים בעץ שהם.
טוב, בטח תגידי שזה איך שאני מחליט (נולד או מת) אז לדעתי הוא נולד, ההבדל בין אדם לעץ הוא שאדם יכול להכות שורש כרצונו כל פעם, הוא עצמאי במידת מה.
[ליצירה]
רק עכשיו ראיתי שכבר הספקת לפרסם עוד דברים...
ממש אהבתי גם! דמות המוות בפתח החדר מעולה ממש! אולי אבל היה יותר מתאים אם היית מצייר אותו עם מבט מפוחד, בכל זאת הוא מסתכל על דבר לא כזה נעים (לדעת רובינו : )
מבחינת הציור עצמו, רק לא הבנתי את הקטע המוצל בצד ימין למטה, זה נראה לי לא ממש הרמוני, אם תתחשב בזה שמדובר על כדור שקוע.
סחטיין!
מיכל
[ליצירה]
לרחל
שלום רחל!
תגובה מעניינת, אז אשתדל להתייחס אליה ברצינות למרות ה"טון" המגעיל.
א' - אני רגועה. תמיד. תשאל כל מי שאי פעם ניסה לשגע אותי, וזה כולל את ה40 ילדים עולים לכיתה ב' שהדרכתי לא מזמן. יש הטוענים שציור מהווה מראה. כל אחד מפרש אותו לכיוון המתאים לו, עפ"י הנטיות שלו, ככה שבמקרה הזה, בחרת לראות בזה משהו מזעזע, שהטריד אותך כנראה... יש כאלה שראו סתם משהו עצוב, או שבירת מוסכמות (יכול להיות שזה מה שזעזע אותך..) אז תודה על ההמלצה ("תרגעי"), אבל אני חייבת לשאול אותך האם היא מכוונת לבנאדם הנכון.
ב' - אף אחד לא צריך אנגלית בארץ שלנו, השפות הרשמיות הן ערבית ועברית (בתנאי שלא רוצים להכנס למוסד אקדמי, כי אז צריך לעבור ת'פסיכומטרי), אבל מה שאנחנו גם לא צריכים זה כפייה. לארץ העברייה שלנו יש הרבה אזרחים שהשפה הכי נוחה להם אינה עברית, או שסתם מעדיפים לשמור על אופקים רחבים יותר...אבל אם כבר מדברים על להגיד דברים שאין לאף אחד זכות להגיד לשני - אני פותרת אותך מלהכנס לכל יצירה שתופיע בה אות יוונית כלשהי.
טוב, לא תכננתי להאריך כ"כ בתגובתי אלייך, כי סה"כ מדובר על רישום בעיפרון - שיש הרבה בארץ בכלל ובאתר שלנו בפרט, אבל מה שנדיר כאן (למזלנו) והייתי חייבת להגיב לזה, זה תגובות כאלה חסרות טעם, עניין וערך.
שיהיה לך יום נפלא.
מיבלאש.
[ליצירה]
כמו רביעית, הייתי צריכה לחזור על השיר כדי להבין את המשחק :" ..שהוא... וגם זה...
הוא גם...וזה...."
מאוד נחמד, מחייב את הקורא להשקיע קצת מעצמו ביצירה, כדי לקבל את מלוא המשמעות.
הדבר היחיד שחבל זה הכותרת. אני מרגישה שזה היה יכול להיות יותר מוצלח אם היית מכניס קצת מהמיסטורין שבתוך השיר לכותרת. "וזה" לא רומז כלום... חבל.
תודה,
מיכל.
[ליצירה]
האם באמת זה הצד בעלוב שבנו שמחכה ליורה הבא? האם אין זה הצד הרגיש יותר, העדין יותר, החייב להשטף מהנבלות שעברנו (או שעשינו ), כדי שיהיה מסוגל להמשיך להתקיים? מאוד אהבתי את הרעיון, אבל אני חושבת ששכיחה היא לרב מתנת אל. דימוי היורה האחרון, כאמצעי לשכיחה הוא מקסים. נראה לי כולנו כבר עמדנו פעם אחרי הגשם, מסתכלים על העולם הנקי פתאום (גם אם זה רק לכמה רגעים), מקווים שלגבינו זה היה כ"כ פשוט....
תודה.
[ליצירה]
גרמת לי לחשוב שמן הסתם כל האגדות ששרדו עד ימינו התחילו כמו הסיפורים שלך - איכותיים, מלאים בעלילות ודמויות עם תכונות חזקות, לפני שעם התגלגלותם בדורות, הגיעו למצבם המחוק והחסר אופי של היום. מרגישה קצת פיספוס...
תשמרי עליהם : )
[ליצירה]
אאאאאאאאאאה!!! אשר העתיק ממני!!! הזוי...
לציור הזה רקע נחמד - ישבתי באוטובוס חיפה-ירושלים, וחייל טירון אחד ראה אותי מציירת משהו אחר, והתחיל לספר שגם הוא מצייר, בעיקר ציפורים, אבל שהוא לא יודע איך ליצור רקע מתאים להם. הוא ביקש להדגים לי, וצייר ציפור כ"כ אוירודינמית, שהייתי חייבת להמשיך אותה בקוים גולשים - מה שהביא להמשך הרעיון.. (האם זה אומר שהיצירה היא רכוש צבאי?) : )
אז תודה על ההערות ותודה לצה"ל.
[ליצירה]
הרעיון נולד מתוך איזושהי "אלת הצדק" מיטולוגית, לא זוכרת איזו או מאיפה בכלל, אבל מצא חן בעיניי כל הרעיון העיוורון\ראייה - היחס לצדק שהיא הייתה אמורה להביא לעולם. לדעתי זה ביטא יפה את ההרגשת החוסר אונים מול אלים עוורים, שלא רואים את מצוקתם בדרך שלהם... בקיצור, משהו בסיגנון "ניסתרות הן דרכי האל" בנוסח פגאני.
שבוע טוב!
תגובות