666
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רוע אכזרי שורץ בתמונה הזו. השדונית לא מלוכלכת בכלל בחלבון, מה שאומר שהגוזל שהיה אמור לבקוע מהביצה נושל ממקומו באלימות (כנראה נאכל, שדונים יכולים לאכול הרבה מעבר למשקל גופם במהירות מפחידה) היד האוחזת בביצה יציבה מדי, לא כך נראית יד של מי שציפה למצוא גוזל חסר-אונים וגילה מפלצת זעירה, מה שאומר שמי שמחזיק את הביצה אכזרי ומסוכן לא פחות. ולכן השדונית נראית תוהה, אולי קצת מבוהלת, במקום לראות את אמא-עגור היא רואה אדם. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, אם כבר לנתח את זה עד הסוף - היד לא אמורה להביע אימה - המבט שלה כבר עושה את זה, כך שאם יש מישהו בכל הסיפור הזה שמופתע, אז זו היא. נא להתחשב ברגשותיה, אני מבקשת. לגבי העובדה שהיא לא רטובה מהחלמון - אז א' קשה לצייר אנשים רטובים. ב' - ביצים של שדים בוקעים על להבות בלבד, כך שכל הלחות נעלמת עוד לפני הבקיעה. שדולוגיה בסיסית... [ליצירה]
- [ליצירה] ברור שהיא מופתעת. התכוונתי ליד הגדולה- זו שמחזיקה את הביצה. א. היא לא איש, וציירת כבר דברים קשים יותר. ב. חלבון נקרש בחום, לא מתאדה, וגם בלי זה היא נראית ערנית מדי יחסית לגוזל שבקע. את בטוחה שזו ביצת שד ולא ביצת עגור? היא די גדולה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה אנטיכריסט. מסכנה. זה נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] שניכם לא יודעים! זו ביצת שטן. והילדונת היא הבכורה... היא לא נוטפת חלבון כי השטן כידוע (או שלא) נוהג לתפוס טרמפ על בני אדם (וכנראה גם על חיות אחרות) בכל מה שקשור להבאת צאצאים לעולם (איך זה קשור לחלבון בעצם? טוב, לא משנה...). השטנית הקטנה מודאגת כדי לומר לנו שגם לשטן יש רגשות, גם הוא בנאדם! מה שמסביר את היד האנושית משהו המחזיקה את הביצה. מלבד זה, העצבות והפחד בפניה של התינוקת החמודה (באמת חמודה) הם רגשות היסוד אצל כל שטן. הרי השטן הוא סמל הרוע. מסקנה, השטן הוא לא דמות אגדית, הוא חלק מסויים מנפש האדם והדמויות המצויירות הן משל נחמד עבורו. אם לא נדע להבין את ה"שטן", לא נוכל "להתגבר עליו". צריך לדעת איך הוא משתלב בחיינו בלי להחטיא - לפספס את המטרה הראויה. [ליצירה]
- [ליצירה] זרע צפעונים הבוקע מביצה? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד.המבט שלה והפנים פשוט מעולים. אהבתי את הרעיון של ישי-האדם אוחז ביצרו.. השיער היד והכנפיים-ממש מדויקים וטובים. יש בעיה בידיים של ה"שדה" עצמה הן עבות כאלה..לא כל כך מתאימות לה.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני צריכה קצת זמן כדי להתאושש, אז אני אגיב לך ממש ברצינות מאוחר יותר. בינתיים- זה עצר את נשימתי, היופי של הציור. מרהיב ממש. אני מדברת על הציור עצמו, באופן טכני. עוד לא על הרעיון.. פעם ציירתי משהו דומה לשדה הזאת, ונתתי לאילה שתכניס אבל היא לא הצליחה... חבל. הייתי רוצה שתראי... כל הכבוד על הציור הנהדר ותודה... בתש [ליצירה]
- [ליצירה] היא מקסימה. מופתעת-עצובה-מרוגזת, בדיוק כמו ששדונית צריכה להיות! [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חביב ביותר. התאריך הלועזי כמקור השראה. מי היה חושב על כך? האדם אוחז ביצרו. יפהפה! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ הרבה כבר נאמר, ועם כל זאת, לא מספיק... עשית את זה שוב... יפה... כואב... תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] למה השארת "ללא כותרת", כשאח"כ כתבת בטקסט עצמו "מציאות קסומה" ככותרת? אם המבנה הזה אמור לרמוז משהו, אז פיספסתי את הקטע. השיר עצמו מאוד נחמד. מזדהה. מישהו צריך להעלים את אותה ה"יד הקסומה" ולתת לחולמים להשאר שם בשקט... [ליצירה]
- [ליצירה] קרוב כ"כ וואלה, מזמן לא קרה לי שמישהו התקרב כ"כ. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי חייבת... איך לפתור את בעייתינו? מה לעשות כאשר אתה נקלע לתוך שיחה, בה אחד מיפי הנפש התורניים, בדברו על מתקפות טרור, אינו מאמין שיש צורך בתגובה נמרצת כנקמה? 1- כנס לשיחה ותשאל האם התגובה צבאית מקובלת עליו. 2- כאשר יגיד "לא", שאל "למה לא?" 3- חכה עד שיאמר משהו בנוסח "..מכיוון שהדבר יגרום למותם של חפים מפשע נוספים, שזה דבר נורא.. ויביא לאלימות נוספת ולהסלמה.." 4- כאשר יגיע למחצית המשפט - הכה בו בכוח בפניו. 5- כאשר תראה שהוא מנסה להחזיר מכה, תעיר את תשומת ליבו, והסבר לו שזו תהיה שגיאה גסה מצידו, וזה מנוגד לערכים שלו שירביץ חזרה, כי הדבר עלול להביא להסלמה ואלימות נוספת. 6- חכה עד שיבכים לטיעון זה, והסכים לא לבצע אלימות נוספת. 7- הכה בו שנית, הפעם ביתר שאת. 8- חזור על השלבים 5-8 עד אשר יבין שלפעמים צריך להכות בחזרה. [ליצירה]
- [ליצירה] איך היה אמור להיות הסימן הזה שמשמעותו - "התרשמתי, סחטיין"? *? #? הייתי רוצה להגיב בניתוח עמוק של המשפטים, של המבנה המעניין, השימוש הנהדר ב"הנאות נעות", אבל אני אשאיר את זה לאלה שמסוגלים לכך בצורה יותר מוצלחת ממני... אז ...התרשמתי, סחטיין! [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב בצורה ככ זורמת, כל מילה מושכת את הקורא להמשיך הלאה, להזדהות עם הדמות.... מקסים! תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] זה היה די ברור.. :O) תודה דס... [ליצירה]
- [ליצירה] מקווה שאף אחד לא נעלב, אבל רק הכנסתי יוצרים שהייתי מצליחה לצייר את השם איכשהו (ושהניק שלהם הצחיק אותי : ). קשר בין כל ציור לציור רק הכנסתי בחלקם, ולא תמיד זה מאוד מובן, אני מודה. אגב, יש שם דמויות ל21 יוצרים, אבל אחד באמת נדפק בגלל הגודל... בינתיים בת"ש ואסף מנצחים... נ.ב: אסף, הדמות בצד זה אמור להיות "אחת מהצד", אבל אהבתי את הרעיון שלך יותר : ) [ליצירה]
- [ליצירה] האם באמת זה הצד בעלוב שבנו שמחכה ליורה הבא? האם אין זה הצד הרגיש יותר, העדין יותר, החייב להשטף מהנבלות שעברנו (או שעשינו ), כדי שיהיה מסוגל להמשיך להתקיים? מאוד אהבתי את הרעיון, אבל אני חושבת ששכיחה היא לרב מתנת אל. דימוי היורה האחרון, כאמצעי לשכיחה הוא מקסים. נראה לי כולנו כבר עמדנו פעם אחרי הגשם, מסתכלים על העולם הנקי פתאום (גם אם זה רק לכמה רגעים), מקווים שלגבינו זה היה כ"כ פשוט.... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] לביא, זה יפה כל כך! כותרת מעולה, שילוב של מבנה ומילים קלסיות במודרניות... אין, פשוט אהבתי! (למרות שאני קצת חשודה לתת דעתי על מעשים מטומטמים שהאהבה מביאה את בני האדם לעשות) הלוואי תפרסם יותר. מיכל. [ליצירה]
תגובות