666
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רוע אכזרי שורץ בתמונה הזו. השדונית לא מלוכלכת בכלל בחלבון, מה שאומר שהגוזל שהיה אמור לבקוע מהביצה נושל ממקומו באלימות (כנראה נאכל, שדונים יכולים לאכול הרבה מעבר למשקל גופם במהירות מפחידה) היד האוחזת בביצה יציבה מדי, לא כך נראית יד של מי שציפה למצוא גוזל חסר-אונים וגילה מפלצת זעירה, מה שאומר שמי שמחזיק את הביצה אכזרי ומסוכן לא פחות. ולכן השדונית נראית תוהה, אולי קצת מבוהלת, במקום לראות את אמא-עגור היא רואה אדם. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, אם כבר לנתח את זה עד הסוף - היד לא אמורה להביע אימה - המבט שלה כבר עושה את זה, כך שאם יש מישהו בכל הסיפור הזה שמופתע, אז זו היא. נא להתחשב ברגשותיה, אני מבקשת. לגבי העובדה שהיא לא רטובה מהחלמון - אז א' קשה לצייר אנשים רטובים. ב' - ביצים של שדים בוקעים על להבות בלבד, כך שכל הלחות נעלמת עוד לפני הבקיעה. שדולוגיה בסיסית... [ליצירה]
- [ליצירה] ברור שהיא מופתעת. התכוונתי ליד הגדולה- זו שמחזיקה את הביצה. א. היא לא איש, וציירת כבר דברים קשים יותר. ב. חלבון נקרש בחום, לא מתאדה, וגם בלי זה היא נראית ערנית מדי יחסית לגוזל שבקע. את בטוחה שזו ביצת שד ולא ביצת עגור? היא די גדולה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה אנטיכריסט. מסכנה. זה נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] שניכם לא יודעים! זו ביצת שטן. והילדונת היא הבכורה... היא לא נוטפת חלבון כי השטן כידוע (או שלא) נוהג לתפוס טרמפ על בני אדם (וכנראה גם על חיות אחרות) בכל מה שקשור להבאת צאצאים לעולם (איך זה קשור לחלבון בעצם? טוב, לא משנה...). השטנית הקטנה מודאגת כדי לומר לנו שגם לשטן יש רגשות, גם הוא בנאדם! מה שמסביר את היד האנושית משהו המחזיקה את הביצה. מלבד זה, העצבות והפחד בפניה של התינוקת החמודה (באמת חמודה) הם רגשות היסוד אצל כל שטן. הרי השטן הוא סמל הרוע. מסקנה, השטן הוא לא דמות אגדית, הוא חלק מסויים מנפש האדם והדמויות המצויירות הן משל נחמד עבורו. אם לא נדע להבין את ה"שטן", לא נוכל "להתגבר עליו". צריך לדעת איך הוא משתלב בחיינו בלי להחטיא - לפספס את המטרה הראויה. [ליצירה]
- [ליצירה] זרע צפעונים הבוקע מביצה? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד.המבט שלה והפנים פשוט מעולים. אהבתי את הרעיון של ישי-האדם אוחז ביצרו.. השיער היד והכנפיים-ממש מדויקים וטובים. יש בעיה בידיים של ה"שדה" עצמה הן עבות כאלה..לא כל כך מתאימות לה.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני צריכה קצת זמן כדי להתאושש, אז אני אגיב לך ממש ברצינות מאוחר יותר. בינתיים- זה עצר את נשימתי, היופי של הציור. מרהיב ממש. אני מדברת על הציור עצמו, באופן טכני. עוד לא על הרעיון.. פעם ציירתי משהו דומה לשדה הזאת, ונתתי לאילה שתכניס אבל היא לא הצליחה... חבל. הייתי רוצה שתראי... כל הכבוד על הציור הנהדר ותודה... בתש [ליצירה]
- [ליצירה] היא מקסימה. מופתעת-עצובה-מרוגזת, בדיוק כמו ששדונית צריכה להיות! [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חביב ביותר. התאריך הלועזי כמקור השראה. מי היה חושב על כך? האדם אוחז ביצרו. יפהפה! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] It sounds as if u died...but cute [ליצירה]
- [ליצירה] הההם, בתור ציונית מושבעת, קצת קשה לי לא לפתוח את הקופסת "דברים לא יפים שיש לחשוב טוב טוב לפני שאומרים אותם". העולם מחולק לקבוצות. זו מציאות. מאוד נחמד היה לגור בגן עדן. מה לעשות, אכלו מהעץ. אפשר להעביר את הנצח בלשיר שירי געגועים לגן, וכמה שצריכים להתנהג כאילו ששום דבר לא השתנה, והנחלים עדיין זורמים עם יין, והץ פרי נותן פרי... הברירה הטבעית האבולוציונית כבר תדאג לאנשים האלה.... לפני שישים שנה היו כמה חברה באירופה שחשבו שאם הם ממש יתעלמו מההבדלים בינם לבין השאר, הם ייעלמו. (עיין ערך "מה קרה להם בטרבלינקה"). הציונות, אותה בגברת שאתה טוען שצריכה שתנוצח, זה אותם האנשים שהחליטו להתמודד עם המציאות הקשה, וסופסוף לפעול בכיוון מעשי. ע"י כיבוש. ע"י מלחמות. כן. אחרת היינו עדיין מנסים לשכנע יפה את עבדל יאסר אל חוסייני, במכתבים מתחננים, כמה שכדאי וזה בעצם רק פאייר, שנקבל כמה חלקות אדמה כאן. כשמנסים לעשות הסכם שלום, דואגים שיהיה מספיק נשקים כדי להוצי אותו אל הפועל. "אוטופיה" זו תאוריה מאוד יפה. אבל מעשית, כללי האבולוציה עדיין תקפים. אחוות עמים תושג בדרכים שלא דורשות שמשהו, מישהו, או אפילו רעיון - ינוצח. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את הרעיון, רק חשבתי שהסוף קצת נקטע. למרות הכוונה הברורה לפונץ' ליין חזק, לדעתי זה מחייב אם כן איזשהו רמז לפני זה. נותר מצב של ניתוק גמור בין הסיפור שזרם יפה, לשתי המשפטים האחרונים, אולי כדאי להכניס איזושהי סיבה לזה שאין שם אלוקים. לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מבנה מיוחד. יש לך את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו רביעית, הייתי צריכה לחזור על השיר כדי להבין את המשחק :" ..שהוא... וגם זה... הוא גם...וזה...." מאוד נחמד, מחייב את הקורא להשקיע קצת מעצמו ביצירה, כדי לקבל את מלוא המשמעות. הדבר היחיד שחבל זה הכותרת. אני מרגישה שזה היה יכול להיות יותר מוצלח אם היית מכניס קצת מהמיסטורין שבתוך השיר לכותרת. "וזה" לא רומז כלום... חבל. תודה, מיכל. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא שבדקתי המראה, ואומנם זה אולי היה נראה יותר טבעי עם האגודלים היו כלפי מטה, אבל אז הייתי צריכה לשנות גם את "התנוחה" של היצור שיוצא מבפנים, ולא רציתי... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אאאאאאאאאאה!!! אשר העתיק ממני!!! הזוי... לציור הזה רקע נחמד - ישבתי באוטובוס חיפה-ירושלים, וחייל טירון אחד ראה אותי מציירת משהו אחר, והתחיל לספר שגם הוא מצייר, בעיקר ציפורים, אבל שהוא לא יודע איך ליצור רקע מתאים להם. הוא ביקש להדגים לי, וצייר ציפור כ"כ אוירודינמית, שהייתי חייבת להמשיך אותה בקוים גולשים - מה שהביא להמשך הרעיון.. (האם זה אומר שהיצירה היא רכוש צבאי?) : ) אז תודה על ההערות ותודה לצה"ל. [ליצירה]
- [ליצירה] חיים, זה יפה כ"כ! קלטתי את רב הדמויות, וההסברים חשפו את השאר. תמונה בעמקים שונים... אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הלך רוח - תודה!!!!! איזו מחמאה נהדרת! תמיד רציתי להגיע לרמות כאלה - כשהמוח הבריא חוצה את גבולותיו, משאיר מאחוריו את כבלי המציאות המקבעת את כולנו... הלוואי וזה באמת יקרה. שבוע טוב! [ליצירה]
תגובות