הו... את מרשימה כל פעם מחדש...
אני חייב להתחיל לקרוא את הסדרה הזאת!
(אני מכיר את הדמויות המרכזיות, לא זוכר מאיפה... אני יודע פחות או יותר רקע - אבל לא זכור לי שקראתי)
אם אני כותב ספר, את מאיירת את הכריכה, טוב?
נהדר.
אהדתי.
תודה!!!
כאן פרט לשני דברים הכל מושלם.
אחד: כף היד. אינו ביצוע של אומן
שניים: הכתף אינה ממש ככתף נשית, זאת אומרת
שחסרה לה רוך טיפת התעגלות.
לי חסרה קצת הצללה תחת הלחי הימנית אבל פחות מודגשת מהשמאלית.
כמובן שלא רצית להתמודד עם יצירת סנטר שאינו דבר קל לביצוע.
בואי ונאמר ששכחת.
[ליצירה]
הו... את מרשימה כל פעם מחדש...
אני חייב להתחיל לקרוא את הסדרה הזאת!
(אני מכיר את הדמויות המרכזיות, לא זוכר מאיפה... אני יודע פחות או יותר רקע - אבל לא זכור לי שקראתי)
אם אני כותב ספר, את מאיירת את הכריכה, טוב?
נהדר.
אהדתי.
תודה!!!
[ליצירה]
זאת Death, אחותו של Dream, הsandman. הפנים יצאו מוצלחות אני חושבת - בעיקר מאחר והיא אף פעם לא נראית בדיוק אותו הדבר, ומצאה חן בעיני הווריאציה שלך.
[ליצירה]
[ליצירה]
כאן פרט לשני דברים הכל מושלם.
אחד: כף היד. אינו ביצוע של אומן
שניים: הכתף אינה ממש ככתף נשית, זאת אומרת
שחסרה לה רוך טיפת התעגלות.
לי חסרה קצת הצללה תחת הלחי הימנית אבל פחות מודגשת מהשמאלית.
כמובן שלא רצית להתמודד עם יצירת סנטר שאינו דבר קל לביצוע.
בואי ונאמר ששכחת.
[ליצירה]
זה באמת דומה לו! איזה כיף, הצלחת לתפוס את האישיות שלו בקוים שלך (הלוואי עלי ). תנסי אבל להוסיף הצללות, זה יוסיף לך עומק וחיים לרישומים.
בהצלחה.
[ליצירה]
כמו רביעית, הייתי צריכה לחזור על השיר כדי להבין את המשחק :" ..שהוא... וגם זה...
הוא גם...וזה...."
מאוד נחמד, מחייב את הקורא להשקיע קצת מעצמו ביצירה, כדי לקבל את מלוא המשמעות.
הדבר היחיד שחבל זה הכותרת. אני מרגישה שזה היה יכול להיות יותר מוצלח אם היית מכניס קצת מהמיסטורין שבתוך השיר לכותרת. "וזה" לא רומז כלום... חבל.
תודה,
מיכל.
[ליצירה]
למה השארת "ללא כותרת", כשאח"כ כתבת בטקסט עצמו "מציאות קסומה" ככותרת? אם המבנה הזה אמור לרמוז משהו, אז פיספסתי את הקטע.
השיר עצמו מאוד נחמד. מזדהה. מישהו צריך להעלים את אותה ה"יד הקסומה" ולתת לחולמים להשאר שם בשקט...
[ליצירה]
היי. באמת שלא התכוונתי לצחוק על דתיים, ככה שהייתי מופתעת כשקראתי שזו הייתה התחושה, פשוט הבי"ס שלי באמת היה גורם לתחושות "אנטי", וזו הייתה הדרך שמצאתי לצחוק גם על זה..
תודה!
מי בלאש.
[ליצירה]
נחמד, אבל זה בערך כמו שאני אספר את סיפורם המרתק של אינדיאנים באמאזונס שהצליחו להלחם בציידי אבני חן וחיות בר אקזותיות, בתחילת המאה השמונה עשרה, בגבול בין ברזיל לקולומביה.... זה לא הדבר הכי מדבר אל האנשים כיום...
תגובות