אבקש ואקח לי את הזכות להגיב שוב על היצירה המקסימה הזאת!
בנוגע לאף אשר הפריע לכמה מגיבים הליכלוך אשר תחתיו אפשר לחיות עם זה באם נתיחס לכך שהאור מגיע מצד ימין מלמעלה ואז הכל מסתדר.
בקשר לאשר הגיבה עלומה הרי שזה נכון מאד
שהסיגנון מאד מזכיר את מודליאני.
אני במקומך לא הייתי נוגע בכלום וממשיך לדהור הלאה עם יצירות חדשות.
כל שכתבתי בתגובתי הקודמת על היצירה נשאר שריר וקיים!
תודה אהבתי:
חיים
וואו, מיבלאש, זה מדהים.
השיער שלה יצא פשוט מעולה - אני מאד מעריך שיער טוב, כי לי אף פעם אין סבלנות...בדר"כ זה לא מפריע לי, אבל אמרת לי שאת אוהבת ביקורת בונה.. (גם אני!)
הצל של הצוואר גם מצויין, אבל חסר בו שקעים, האף נראה קצת מזולזל, כאילו לא השקיעו בו מספיק..
העיניים מיוחדות מאד, תואמות להפליא ובזוית הנכונה. - מאד אהבתי אותן. בכלל, הפנים האלה ממש עדינות, כל החלקים מתאימם ליופי הזה. והכיסוי ראש (הנהדר) משלים הכל.
רוצה עוד!
היי.
תודה רבה על התגובות המחמיאות.
ערוגה, כן זה פחם. אני עוד לא ממש יודעת להשתמש בטכניקה זו, אבל משתדלת ללמוד בעצמי, כשיש זמן.
תמי, צודקת, האף חסר עומק, אני אשים לב לזה בהמשך, תודה.
יוסף, זאת אף אחת מסויימת. כרגיל, התחלתי את הציור ונתתי לו להחליט בעצמו לאיזה כיוון להמשיך, רק הסתכלתי בסוף והחלטתי כמו מה זה נראה לי, בשביל הכותרת.
עומר, באמת ניסיתי להשקיע בשיער, ובזוית עיניים חדשה, איזה כיף ששמת לב. תודה
אשמח לשמוע עוד ביקורות!
מ-ע-ו-ל-ה.
העיניים האלה והשיער הנפלא... עשית לי את המשך היום. יפיפה, באמת.
לא אעקוץ עוד בעניין האף, אך רק אומר שגם לי הוא היה נראה מוזר. קבלי זאת כמחמאה. קשה לראות דבר פחות תואם בתוך ציור מושלם.
אהבתי מאד מאד.
תודה ענקית!
לא יכולתי שלא לחשוב על השיר הבא:
עבריה
מילים: רחל
אני מבטת בה נפעמת,
נדמה: הנה זה אך.
בחן קדומים, בשחור ולהט,
עלתה מן התנ"ך.
וגשר פז נתלה ממנה,
אל ארץ העברים.
וזכרונות ימי החסד,
בנפש מתמרים.
כה אעמוד פה לפנייך,
נפעמת, אחותי,
בחן קדומים, בשחור ולהט,
אזין עיני תכלתי.
בגוף נכר הלוך ונוע,
דרכים בו מי יספור?
אני המרתי שחור ולהט,
בתכלת ובנהור.
אך אם מעלתי - לא לנצח,
כחשתי - לא עד תם.
ושבתי שוב כשוב ההלך,
אל כפר מולדתו.
כה אעמוד פה לפנייך...
[ליצירה]
אבקש ואקח לי את הזכות להגיב שוב על היצירה המקסימה הזאת!
בנוגע לאף אשר הפריע לכמה מגיבים הליכלוך אשר תחתיו אפשר לחיות עם זה באם נתיחס לכך שהאור מגיע מצד ימין מלמעלה ואז הכל מסתדר.
בקשר לאשר הגיבה עלומה הרי שזה נכון מאד
שהסיגנון מאד מזכיר את מודליאני.
אני במקומך לא הייתי נוגע בכלום וממשיך לדהור הלאה עם יצירות חדשות.
כל שכתבתי בתגובתי הקודמת על היצירה נשאר שריר וקיים!
תודה אהבתי:
חיים
[ליצירה]
וואו, מיבלאש, זה מדהים.
השיער שלה יצא פשוט מעולה - אני מאד מעריך שיער טוב, כי לי אף פעם אין סבלנות...בדר"כ זה לא מפריע לי, אבל אמרת לי שאת אוהבת ביקורת בונה.. (גם אני!)
הצל של הצוואר גם מצויין, אבל חסר בו שקעים, האף נראה קצת מזולזל, כאילו לא השקיעו בו מספיק..
העיניים מיוחדות מאד, תואמות להפליא ובזוית הנכונה. - מאד אהבתי אותן. בכלל, הפנים האלה ממש עדינות, כל החלקים מתאימם ליופי הזה. והכיסוי ראש (הנהדר) משלים הכל.
רוצה עוד!
[ליצירה]
תגובות
היי.
תודה רבה על התגובות המחמיאות.
ערוגה, כן זה פחם. אני עוד לא ממש יודעת להשתמש בטכניקה זו, אבל משתדלת ללמוד בעצמי, כשיש זמן.
תמי, צודקת, האף חסר עומק, אני אשים לב לזה בהמשך, תודה.
יוסף, זאת אף אחת מסויימת. כרגיל, התחלתי את הציור ונתתי לו להחליט בעצמו לאיזה כיוון להמשיך, רק הסתכלתי בסוף והחלטתי כמו מה זה נראה לי, בשביל הכותרת.
עומר, באמת ניסיתי להשקיע בשיער, ובזוית עיניים חדשה, איזה כיף ששמת לב. תודה
אשמח לשמוע עוד ביקורות!
[ליצירה]
טוב, אז מצד ימין למעלה - "לביא זוהר", "סומסום הפתח", "נמלה" ו "כרובי". "קנטאור", "ירושלמי", "בוסקילה", "אוסף טרמפיסטים", "צל של עצמי", "ישי שור" (בתוך "דוידס", אבל לא רואים בגלל הסריקה.. ) "ממזר פרחים", "מרק דגים", "ציידת חלומות", "עוף עם פלאפון", "wild rose, "דב (אביב וסתיו)", "החתלתול של שרדינגר", "יוסף שמח" ובפינה למטה - "אחת מהצד".
המשך שבוע טוב....
[ליצירה]
החברה להגנת הטבע חזרה בתשובה? : )
ממש אהבתי! (הייתי בעצמי חלק מקבוצות אנשים מוזרים שמחזירים אבנים למקומם בזוית הנכונה כדי שבית הגידול של חרקים רבים לא ייפגע...)
תודה.
[ליצירה]
הרעיון נולד מתוך איזושהי "אלת הצדק" מיטולוגית, לא זוכרת איזו או מאיפה בכלל, אבל מצא חן בעיניי כל הרעיון העיוורון\ראייה - היחס לצדק שהיא הייתה אמורה להביא לעולם. לדעתי זה ביטא יפה את ההרגשת החוסר אונים מול אלים עוורים, שלא רואים את מצוקתם בדרך שלהם... בקיצור, משהו בסיגנון "ניסתרות הן דרכי האל" בנוסח פגאני.
שבוע טוב!
[ליצירה]
ניתוח אישיות
היי זהירות! תגובות כמו שלך הן הכי מעניינות... חבל שלא פירטת. יש לי תאוריה שכזו, שאנשים מגיבים למה שהם רואים עפ"י מה שיש להם בפנים - כך שרב היצירות שלי, למרות שלא ברמת ביצוע טובה בכלל, מנסות לעורר תגובות אצל האנשים, דרך תמונות ומצבים חזקים - לטוב ולרע. ליצירה זו ספציפית, כבר שאלו אותי על וולדמורט, פיצול אישיות ועוד, ככה ש"מגעיל" אני באמת לא הבנתי... אשמח אם תרחיב.
לשאר המגיבים - תודה על התגובות.
[ליצירה]
אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים.
תודה.
תגובות