אבקש ואקח לי את הזכות להגיב שוב על היצירה המקסימה הזאת!
בנוגע לאף אשר הפריע לכמה מגיבים הליכלוך אשר תחתיו אפשר לחיות עם זה באם נתיחס לכך שהאור מגיע מצד ימין מלמעלה ואז הכל מסתדר.
בקשר לאשר הגיבה עלומה הרי שזה נכון מאד
שהסיגנון מאד מזכיר את מודליאני.
אני במקומך לא הייתי נוגע בכלום וממשיך לדהור הלאה עם יצירות חדשות.
כל שכתבתי בתגובתי הקודמת על היצירה נשאר שריר וקיים!
תודה אהבתי:
חיים
וואו, מיבלאש, זה מדהים.
השיער שלה יצא פשוט מעולה - אני מאד מעריך שיער טוב, כי לי אף פעם אין סבלנות...בדר"כ זה לא מפריע לי, אבל אמרת לי שאת אוהבת ביקורת בונה.. (גם אני!)
הצל של הצוואר גם מצויין, אבל חסר בו שקעים, האף נראה קצת מזולזל, כאילו לא השקיעו בו מספיק..
העיניים מיוחדות מאד, תואמות להפליא ובזוית הנכונה. - מאד אהבתי אותן. בכלל, הפנים האלה ממש עדינות, כל החלקים מתאימם ליופי הזה. והכיסוי ראש (הנהדר) משלים הכל.
רוצה עוד!
היי.
תודה רבה על התגובות המחמיאות.
ערוגה, כן זה פחם. אני עוד לא ממש יודעת להשתמש בטכניקה זו, אבל משתדלת ללמוד בעצמי, כשיש זמן.
תמי, צודקת, האף חסר עומק, אני אשים לב לזה בהמשך, תודה.
יוסף, זאת אף אחת מסויימת. כרגיל, התחלתי את הציור ונתתי לו להחליט בעצמו לאיזה כיוון להמשיך, רק הסתכלתי בסוף והחלטתי כמו מה זה נראה לי, בשביל הכותרת.
עומר, באמת ניסיתי להשקיע בשיער, ובזוית עיניים חדשה, איזה כיף ששמת לב. תודה
אשמח לשמוע עוד ביקורות!
מ-ע-ו-ל-ה.
העיניים האלה והשיער הנפלא... עשית לי את המשך היום. יפיפה, באמת.
לא אעקוץ עוד בעניין האף, אך רק אומר שגם לי הוא היה נראה מוזר. קבלי זאת כמחמאה. קשה לראות דבר פחות תואם בתוך ציור מושלם.
אהבתי מאד מאד.
תודה ענקית!
לא יכולתי שלא לחשוב על השיר הבא:
עבריה
מילים: רחל
אני מבטת בה נפעמת,
נדמה: הנה זה אך.
בחן קדומים, בשחור ולהט,
עלתה מן התנ"ך.
וגשר פז נתלה ממנה,
אל ארץ העברים.
וזכרונות ימי החסד,
בנפש מתמרים.
כה אעמוד פה לפנייך,
נפעמת, אחותי,
בחן קדומים, בשחור ולהט,
אזין עיני תכלתי.
בגוף נכר הלוך ונוע,
דרכים בו מי יספור?
אני המרתי שחור ולהט,
בתכלת ובנהור.
אך אם מעלתי - לא לנצח,
כחשתי - לא עד תם.
ושבתי שוב כשוב ההלך,
אל כפר מולדתו.
כה אעמוד פה לפנייך...
[ליצירה]
אבקש ואקח לי את הזכות להגיב שוב על היצירה המקסימה הזאת!
בנוגע לאף אשר הפריע לכמה מגיבים הליכלוך אשר תחתיו אפשר לחיות עם זה באם נתיחס לכך שהאור מגיע מצד ימין מלמעלה ואז הכל מסתדר.
בקשר לאשר הגיבה עלומה הרי שזה נכון מאד
שהסיגנון מאד מזכיר את מודליאני.
אני במקומך לא הייתי נוגע בכלום וממשיך לדהור הלאה עם יצירות חדשות.
כל שכתבתי בתגובתי הקודמת על היצירה נשאר שריר וקיים!
תודה אהבתי:
חיים
[ליצירה]
וואו, מיבלאש, זה מדהים.
השיער שלה יצא פשוט מעולה - אני מאד מעריך שיער טוב, כי לי אף פעם אין סבלנות...בדר"כ זה לא מפריע לי, אבל אמרת לי שאת אוהבת ביקורת בונה.. (גם אני!)
הצל של הצוואר גם מצויין, אבל חסר בו שקעים, האף נראה קצת מזולזל, כאילו לא השקיעו בו מספיק..
העיניים מיוחדות מאד, תואמות להפליא ובזוית הנכונה. - מאד אהבתי אותן. בכלל, הפנים האלה ממש עדינות, כל החלקים מתאימם ליופי הזה. והכיסוי ראש (הנהדר) משלים הכל.
רוצה עוד!
[ליצירה]
תגובות
היי.
תודה רבה על התגובות המחמיאות.
ערוגה, כן זה פחם. אני עוד לא ממש יודעת להשתמש בטכניקה זו, אבל משתדלת ללמוד בעצמי, כשיש זמן.
תמי, צודקת, האף חסר עומק, אני אשים לב לזה בהמשך, תודה.
יוסף, זאת אף אחת מסויימת. כרגיל, התחלתי את הציור ונתתי לו להחליט בעצמו לאיזה כיוון להמשיך, רק הסתכלתי בסוף והחלטתי כמו מה זה נראה לי, בשביל הכותרת.
עומר, באמת ניסיתי להשקיע בשיער, ובזוית עיניים חדשה, איזה כיף ששמת לב. תודה
אשמח לשמוע עוד ביקורות!
[ליצירה]
אחרון הרומנטיקאים....
צבעי הפרחים וזוג הכוסות מותאמים יפה! האדום בתוך עלי הכותרת... מי אמר שאי אפשר להשתכר מריחות?
אם נצייר מספיק מצבים אידילים ו"נשחרר" אותם לרשת, נראה לך זה ישפיע? : )
אהבתי
[ליצירה]
נחמד, אבל זה בערך כמו שאני אספר את סיפורם המרתק של אינדיאנים באמאזונס שהצליחו להלחם בציידי אבני חן וחיות בר אקזותיות, בתחילת המאה השמונה עשרה, בגבול בין ברזיל לקולומביה.... זה לא הדבר הכי מדבר אל האנשים כיום...
[ליצירה]
אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים.
תודה.
[ליצירה]
ישי, זה מקסים!!
ממש נהנתי לקרוא סיפורת שלך (לא שאני לא נהנית מהשירים הממורכזים).
הרעיון יפהפה. המבנה - מושלם. רק לא אהבתי את זה שכתבת את שמות החיצים - זה נותן רמז יותר מידי ברור לסוף, עדיף פשוט להפתיע עם המשפט האחרון וזהו.
תודה!
[ליצירה]
יפה.
"אני מרגיש, משמע אני קיים.
אני בוכה, משמע אני אדם."
בין האיפוק לשיחרור אנחנו מעבירים את ימינו, ומגדירים את עצמינו. בלעדיהם לא היינו.
חיים, הרעיון והמבנה - מקסימים.
תודה,
מיכל.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
מעולה! גם אני פעם הייתי מציירת קומיקס על פרשת השבוע... הכי כיף! אחלה רעיון - רואים ביטחון בקוים שלך. ממש מקצועיות.
תודה!
נ.ב.: גם אתה נתקע כשהפרשות מתחילות לחזור על עצמן?
[ליצירה]
הלך רוח - תודה!!!!! איזו מחמאה נהדרת! תמיד רציתי להגיע לרמות כאלה - כשהמוח הבריא חוצה את גבולותיו, משאיר מאחוריו את כבלי המציאות המקבעת את כולנו... הלוואי וזה באמת יקרה.
שבוע טוב!
תגובות