האם שעה הצמח לקרבן וגדל? האם שרד הנדקר כדי לראות את פרי קרבנו? האם היד נדקרה מהענף? אולי זה משל לזורעים בדמעה ומשקים בדמם? או לדם הנשפך למען האדמה?
כל כך הרבה שאלות מציור אחד קטן ומדויק.
[ליצירה]
לידידיה
מושג הקורבן מוגדר מתתחילה בתור מעשה ללא תמורה. אחרת זו הייתה סתם עיסקה. תודה.
[ליצירה]
[ליצירה]
כל כך הרבה שאלות
האם שעה הצמח לקרבן וגדל? האם שרד הנדקר כדי לראות את פרי קרבנו? האם היד נדקרה מהענף? אולי זה משל לזורעים בדמעה ומשקים בדמם? או לדם הנשפך למען האדמה?
כל כך הרבה שאלות מציור אחד קטן ומדויק.
[ליצירה]
מקווה שאף אחד לא נעלב, אבל רק הכנסתי יוצרים שהייתי מצליחה לצייר את השם איכשהו (ושהניק שלהם הצחיק אותי : ). קשר בין כל ציור לציור רק הכנסתי בחלקם, ולא תמיד זה מאוד מובן, אני מודה.
אגב, יש שם דמויות ל21 יוצרים, אבל אחד באמת נדפק בגלל הגודל... בינתיים בת"ש ואסף מנצחים...
נ.ב: אסף, הדמות בצד זה אמור להיות "אחת מהצד", אבל אהבתי את הרעיון שלך יותר : )
[ליצירה]
הההם, בתור ציונית מושבעת, קצת קשה לי לא לפתוח את הקופסת "דברים לא יפים שיש לחשוב טוב טוב לפני שאומרים אותם". העולם מחולק לקבוצות. זו מציאות. מאוד נחמד היה לגור בגן עדן. מה לעשות, אכלו מהעץ. אפשר להעביר את הנצח בלשיר שירי געגועים לגן, וכמה שצריכים להתנהג כאילו ששום דבר לא השתנה, והנחלים עדיין זורמים עם יין, והץ פרי נותן פרי... הברירה הטבעית האבולוציונית כבר תדאג לאנשים האלה.... לפני שישים שנה היו כמה חברה באירופה שחשבו שאם הם ממש יתעלמו מההבדלים בינם לבין השאר, הם ייעלמו. (עיין ערך "מה קרה להם בטרבלינקה"). הציונות, אותה בגברת שאתה טוען שצריכה שתנוצח, זה אותם האנשים שהחליטו להתמודד עם המציאות הקשה, וסופסוף לפעול בכיוון מעשי. ע"י כיבוש. ע"י מלחמות. כן. אחרת היינו עדיין מנסים לשכנע יפה את עבדל יאסר אל חוסייני, במכתבים מתחננים, כמה שכדאי וזה בעצם רק פאייר, שנקבל כמה חלקות אדמה כאן.
כשמנסים לעשות הסכם שלום, דואגים שיהיה מספיק נשקים כדי להוצי אותו אל הפועל.
"אוטופיה" זו תאוריה מאוד יפה. אבל מעשית, כללי האבולוציה עדיין תקפים.
אחוות עמים תושג בדרכים שלא דורשות שמשהו, מישהו, או אפילו רעיון - ינוצח.
[ליצירה]
צודק, צודק! אני מודה - יותר התעניינתי בלהעביר את הרעיון לדף מאשר להשקיע בפרטים (אני יכולה לספר לך על עוד כמה פשלות : )) . תודה על ההערות - כידוע לך, אני מחכה רק להן (למרות שהאגו צועק לי מהפינה שלו שזה לא נכון ).
כנפי שחר - אני רואה את העולם בהרבה צורות. לפעמים ככה. לפירוט, את מוזמנת להכנס לשאר היצירות... : )
תודה לכל המגיבים! (עומר, חבל!)
אני.
[ליצירה]
לביא, זה יפה כל כך! כותרת מעולה, שילוב של מבנה ומילים קלסיות במודרניות... אין, פשוט אהבתי! (למרות שאני קצת חשודה לתת דעתי על מעשים מטומטמים שהאהבה מביאה את בני האדם לעשות)
הלוואי תפרסם יותר.
מיכל.
תגובות