האם שעה הצמח לקרבן וגדל? האם שרד הנדקר כדי לראות את פרי קרבנו? האם היד נדקרה מהענף? אולי זה משל לזורעים בדמעה ומשקים בדמם? או לדם הנשפך למען האדמה?
כל כך הרבה שאלות מציור אחד קטן ומדויק.
[ליצירה]
לידידיה
מושג הקורבן מוגדר מתתחילה בתור מעשה ללא תמורה. אחרת זו הייתה סתם עיסקה. תודה.
[ליצירה]
[ליצירה]
כל כך הרבה שאלות
האם שעה הצמח לקרבן וגדל? האם שרד הנדקר כדי לראות את פרי קרבנו? האם היד נדקרה מהענף? אולי זה משל לזורעים בדמעה ומשקים בדמם? או לדם הנשפך למען האדמה?
כל כך הרבה שאלות מציור אחד קטן ומדויק.
[ליצירה]
אאאאאאאאאאה!!! אשר העתיק ממני!!! הזוי...
לציור הזה רקע נחמד - ישבתי באוטובוס חיפה-ירושלים, וחייל טירון אחד ראה אותי מציירת משהו אחר, והתחיל לספר שגם הוא מצייר, בעיקר ציפורים, אבל שהוא לא יודע איך ליצור רקע מתאים להם. הוא ביקש להדגים לי, וצייר ציפור כ"כ אוירודינמית, שהייתי חייבת להמשיך אותה בקוים גולשים - מה שהביא להמשך הרעיון.. (האם זה אומר שהיצירה היא רכוש צבאי?) : )
אז תודה על ההערות ותודה לצה"ל.
[ליצירה]
יוסף, רעיון נחמד, אבל באמת התכוונתי לצד האפל יותר של משמעות הציור.
הקליפה החיצונית מתה, המבט הריק, כשכל מה שנשאר בפנים הוא דבר לא כ"כ חביב, שאחרי הרבה זמן כלוא חייב לצאת החוצה, ע"י שבירת המוסכמות, סידוק של המציאות כפי שהייתה מוכרת...
אבל גישה חיובית זה תמיד עדיף, אהבתי, תודה.
מיכל.
[ליצירה]
כמו רביעית, הייתי צריכה לחזור על השיר כדי להבין את המשחק :" ..שהוא... וגם זה...
הוא גם...וזה...."
מאוד נחמד, מחייב את הקורא להשקיע קצת מעצמו ביצירה, כדי לקבל את מלוא המשמעות.
הדבר היחיד שחבל זה הכותרת. אני מרגישה שזה היה יכול להיות יותר מוצלח אם היית מכניס קצת מהמיסטורין שבתוך השיר לכותרת. "וזה" לא רומז כלום... חבל.
תודה,
מיכל.
[ליצירה]
מַההההההה
ציידת, לא יכולתי שלא להגיב להערתך - העולם והבריאות ניתנו לאדם לשימושו, תפתחי את הספר... כמובן שהשימוש צריך להיות מתחשב, חכם, לא מזיק, והייתי אפילו אומרת "אוהב", אבל בטח שלא באנו לעולם הזה לשמור ולשמר את כל הסובב אותנו כבמוזאון- מנקים את האבק שמעל הזכוכיות... והיש שימוש יותר עילאי לחומר חי מאשר להיות חלק ביצירת אומנות?! אז ל-מה כן מוצדק להשתמש בחומרים לדעתך?
אגב, חיים, הברק זה שמן זית או סתם פוליש?
אחלה כבשה. מה הגודל?
תגובות