[ליצירה]
לעלות לכביש כמו להיכנס לשדה קרב
רק היום נסע לידי נהג שהתנהג כשיכור
מפחיד.
שיר מחאה שקורא ללקיחת אחריות ובצדק.
אבל צריך לזכור שאנשים הם גם בני אדם
ולפעמים עושים טעויות ואחר כך משלמים על זה כל חייהם בייסורים, על שפגעו באדם אחר.
שלא נדע...
[ליצירה]
היטבת לתאר את הקלות הבלתי נסבלת של הזלזול בחיי אדם הפושה בחיינו ואת ההתנערות מאחריות.
מה חבל שדבריך יפלו בודאי על אוזניים ערלות ועולם כמנהגו ינהג.
[ליצירה]
(:
כהסטת וילון אל מול אינסוף מרחביי עולם זוהר
כריי דשא מוריקים בניצנוציי טל
עת ילדיך, תמציתך יפסעו על שטיח רך
קולם מתוק עד דמע, עד צחוק
אח בוער, אותיות מרחפות מתנגנות באויר ביתך
בונות רקיעים, רקיעים של שמים
עת יוסט לו הוילון, מול אותם מרחבים
שתמיד היו, וחיכו
פרי נדודיך
פרי דמעותיך.
אז גילית אותי, אה?
במשך השנה ומשהו האחרונות הייתי קצת כותבת לך תגובות על שירים אבל דרך שמות אחרים כי התביישתי שתראה מה אני כתבתי. אבל אם כבר מצאת, אני לא אתחבא יותר...
שה' יברך אותך בהכל! בנימין שמואל בן חיה שרה.
[ליצירה]
יפה ועצוב עצוב.
יש בה מגרעת. בטוח שיש.
אבל זה לא משנה.
למה לא שאלת?
אולי היא מסתירה.
אבל גם זה לא משנה,
אם היא מסרבת לכאוב.
לתת את הלב זה לכאוב ולדאות ולצלול...
ואם היא לא מוכנה אז אל תשב שם אפילו לא דקה.
[ליצירה]
כל כך הרבה מקורות מוטבעים בכמה מילים פשוטות... אם אפשר בבקשה לדעת מה המחשבה שעמדה תחת "בעוד הכלבים הומים, מסובבים עיר"?
[ליצירה]
[ליצירה]
תקשיב, פשוט מדהים!
שיר בנושא הכי נדוש ביקום ובכל זאת כל כך יחיד מסוגו. בדרך כלל אני ממש לא אוהב שירי אהבה או כיסופים, אבל זה שיר כל כך אמיתי, כל כך פנימי, מבט לפרטיי פרטים של מהות החיסרון. רק מתוך פירוט לפרטים ניתן לגעת, להשיג משהו.
כל כך תודה רבה!
שתזכה למלאות את החיסרון הנ"ל במהרה ממש, כך שתזכה להתחיל למלאות את החיסרון האמיתי של כולנו...
[ליצירה]
נראה לי בזבוז זיכרון
החיים קצרים מכדי לזכור כל כך הרבה
באופן אישי מעדיף לנצור זכרונות טובים
למרות שכיהודי
לצער ואסונות חלק בלתי נפרד מעיצוב אישיותי ותרבותי.
מממממממממממ עמלק
[ליצירה]
חזן...
זה כל מה שיש לך להגיד?! תתבייש!!! משחקי מילים, מיי פוט (כן, זה צונזר. אני לא נעל בית. לי אסור.)
יופי של שיר. למקרה שלא הבהרתי את עצמי - י ו פ י של שיר.
[ליצירה]
מצטער שאני מעלה את זה שוב
הנושא כנראה חשוב מכדי שיגווע...
אז ככה:
נכון. קיבוץ הגלויות, השיבה לארץ, תלמוד התורה וכל אותם מרכיבי החיים היהודיים הם הם הניצחון האמיתי של העם היהודי על הצורר היטלר ימ"ש.
אבל.
אבל, בצפירה, אנחנו עומדים ומכריזים בפני העולם: "ראו! ראו כמה החיים היהודיים פורחים בארץ ישראל! ניצחנו!".
זהו הרעיון שרציתי לבטא, זהו הרעיון שמבחינתי עומד מאחורי הצפירה ביום השואה.
בנימין.
נ.ב. - ראיתי את התגובה הזאת רק עכשיו... התחבאה בסבך כל התגובות האחרות :) -ב.נ.
נ.ב.נ. - יש שיאמרו שבצפירה, העם היהודי מצפצף על היטלר וכל הנאצים באשר הם.... ? - נ.ב.נ.
[ליצירה]
כאילו שאפשר בכלל
להפריד.
חורבן הוא חורבן הוא אסון.
מצאו לי אחד מאנשי גוש קטיף, חבל עזה או צפון השומרון שיכולים לשכוח ולהשאיר מאחוריהם את סאת-ייסוריהם, גלותם, בשל העובדה (שאמורה להיות מובנת מאליה) שפרנסתם אולי תשתקם עם הזמן.
הנסיון לחבר בין הדברים כמשוואה - גירוש שווה נזק כלכלי; הנסיון להפריד בין הדברים - הלך הבית, הלכו החיים, אך החממות הגיעו; מגעילים אותי. או יותר נכון, מביישים אותי. הזהו אדם?