[ליצירה]
ושוב
יופי!
ובנוגע לשם, גיל, עזובת'ך משטויות. באמריקנית (חבר שלי, שמשתדל להיות בלשן, גילה את אזני שזו שפה אחרת מאשר אנגלית) כבר משתמשים מזמן בתורה הזו של המילה לתיאור "מוציאים לפועל" כשכל כוונתם למחסלים.
[ליצירה]
רגע רגע רגע!!!
גיליתי שיצאתי פה רעעעע מאוד... נכנסתי לפה לראות את היצירה שוב וקראתי את כל התגובות. אז ככה:
א. מעולם לא נתכוונתי להאשים את גוגוק בפלגיאט. בסה"כ נתכוונתי להגיד שכבר עשו את זה.
ב. נסתבר לי, מתוך תכתובתי עם גוגוק עצמו, שזו התמונה המקורית כפי שהפיעה על הספר 'עיגולים של שמחה', וכי הזכויות שלו.
אני מקווה,שהבהרתי את עצמי דיי כעת...
[ליצירה]
מצטרף כמובן
איזו הפתעה היתה לי לראות בשורת המשימה את קוד היוצר 97. מי פילל...
:)
[ליצירה]
[ליצירה]
דבר ראשון
מדהים.
דבר שני:
אחד היה אברהם. כולו היה "אחד". נדרש פה רק "ויאמר" אחד. אברהם היה כולו "אחד".
והוא באמת לא היסס.
והוא באמת לא התיימר לרחם יותר מאב הרחמים.
והוא באמת לא כעס.
הוא באמת היה.
אחד.
בנימין
[ליצירה]
מצטער שאני מעלה את זה שוב
הנושא כנראה חשוב מכדי שיגווע...
אז ככה:
נכון. קיבוץ הגלויות, השיבה לארץ, תלמוד התורה וכל אותם מרכיבי החיים היהודיים הם הם הניצחון האמיתי של העם היהודי על הצורר היטלר ימ"ש.
אבל.
אבל, בצפירה, אנחנו עומדים ומכריזים בפני העולם: "ראו! ראו כמה החיים היהודיים פורחים בארץ ישראל! ניצחנו!".
זהו הרעיון שרציתי לבטא, זהו הרעיון שמבחינתי עומד מאחורי הצפירה ביום השואה.
בנימין.
נ.ב. - ראיתי את התגובה הזאת רק עכשיו... התחבאה בסבך כל התגובות האחרות :) -ב.נ.
נ.ב.נ. - יש שיאמרו שבצפירה, העם היהודי מצפצף על היטלר וכל הנאצים באשר הם.... ? - נ.ב.נ.
תגובות