[ליצירה]
ה'תשס"ו
שואת ההתנתקות, כאב הגלות.
צפירת יום השואה בשנה הקרובה תטמון בחובה את כאב גלותנו שלנו. את כאב העם היהודי שהקים צבא בארץ-ישראל ושיסה אותו באחיו היהודים - רק מפני היותם יהודים. את כאב העם ששרד את היטלר, וניסה להמשיך את דרכו.
ואל תקפצו עלי עם טענות כלפי השוואות קשות. טענות על זלזול בזכר השואה ושאר מיני שטויות.
לו היו מספרים להיטלר ברגעיו האחרונים בבונקר בברלין על תוכנית חדשה שבה יגרשו יהודים את אחיהם במדינתם שלהם, באטימות, באכזריות, ברגישות ונחישות, יש יסוד סביר להנחה שהיטלר היה אומר: "אז אני יכול ללכת בשקט...".
ועל אף הכאב -
נשמיע את הצפירה.
עצם השמעתה היא נצחוננו.
עצם שרידתנו הוא נצחוננו.
עמנו הוא זה. אחינו הם אלו. ואף אלו. ואף אלו.
[ליצירה]
דבר ראשון
מדהים.
דבר שני:
אחד היה אברהם. כולו היה "אחד". נדרש פה רק "ויאמר" אחד. אברהם היה כולו "אחד".
והוא באמת לא היסס.
והוא באמת לא התיימר לרחם יותר מאב הרחמים.
והוא באמת לא כעס.
הוא באמת היה.
אחד.
בנימין
[ליצירה]
שורו הביטו וראו
שונא היהודים היהודי הרים את ראשו.
א. יש קדושה בקרקע: אחרת מתפרק כל הבניין של השמיטה.
ב. אני יודע שתצדיק את המחבל. מובן מאליו.
ג. "א-ל נקמות ה', א-ל נקמות הופיע, הינשא שופט הארץ" איזה יום מתאים בחרת לך.
[ליצירה]
אני
מצביע עבור התרגום הזה. אף על פי שאיננו מושלם, הוא קולע לטעמי בתרגום שירה - שמירה על החריזה והמבנה המקוריים. חוצמזה, הוא נשמע יותר כמו השיר המקורי, בעוד התרגום של רינת נשמע ארכאי יותר ופחות מתאים לשירה בת-זמננו (כמעט...).
ורינת, תתפלאי, אבל לתרגם אברש כאברש ולא כשיח - אכן מעלה יש בזה...
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
תגובות