בס"ד
החיים הם מחלה חשוכת מרפא. אנחנו מתחילים למות מהם ברגע שנולדנו.
בנימין נקונצ'ני
-
בן עשרים ותשע, יהודי, מחפש. שאזכה: "ובלילה שירה עמי, תפילה לא-ל חיי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי במיוחד שמתחילים למות מהם........ [ליצירה]
- [ליצירה] נכון נכון מאוד אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] * חכם =) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה פסימי מידי, קודר לטעמי. המרפא ישנו, עבודה ה'. השאלה היא האם תוכל להגיע אליו ולזכות לחיות בו... שהרי התורה היא תורת חיים. [ליצירה]
- [ליצירה] חכם אבל שכחת דבר אחד... שאנחנו בהתחלה צומחים פורחים ועולים ורק אחר כך נובלים ונופלים... אז בהתחלה אנו חיים מהם ואותם ורק אחר כך בא המוות אחרי שכבר אין טעם להילחם במחלה כי כבר עשינו את כל מה שיכולנו לתת לעולם והיינו צריכים לתת. וזו השליחות שלנו... בהצלחה. חיים יפים. בת מלך... :) [ליצירה]
- [ליצירה] למה?? [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף כמובן איזו הפתעה היתה לי לראות בשורת המשימה את קוד היוצר 97. מי פילל... :) [ליצירה]
- [ליצירה] ממש אהבתי! התחושה שעוברת בשורה השניה הקסימה אותי. איזה ביטוי יפה לתחושה המדהימה הזו! יפה מאוד! בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה שיר כן, אפשר להשוות כל דבר לכל דבר, אבל צריך ללמוד מזה משהו בדרך... בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] רדף השיג הכאב הוא אותו הכאב. הגירוש הוא אותו הגירוש. והדמעות... הדמעות מפלסות להן נתיב שונה, אך בוער לא פחות. כל מי שעצר באדום - כבר אמר עליו המלך-משורר הג'ינג'י - "גם מצרים נתנו יד..." [ליצירה]
- [ליצירה] יווו.... נפלאותיו של הסוכן האישי! בלי טרחה, בלי עצבים. גם אני הייתי מאוד מאוד רוצה פגיעה אחת בלב שלא ארפא ממנה כל חיי... קראתי את ההקבלה נכון? :):) ..."בעד! בעד!", נשם בכבדות, "הגעתי בזמן?? בעד!!" (נשם כאילו...?) [ליצירה]
- [ליצירה] איך לא ראיתי עד הנה? מותר לי להוסיף קישור לתגובה שכתבתי זמן ונדמית לי במאד לזו היצירה? (חצופני, אכן, אך כבר אמרו - או שלא - חכמינו ז"ל וז"ל: יהללך זר. ולא - פיך.) כמובן שבתור בונוס אתם מקבלים קישור ליצירת מופת מהאושיה בכבוב"ע (תנחשו...), אבל הפראיוריטיז שלי די ברורים, נצלן שכמותי. בכולופן, נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא! עשוי טוב, ומביע! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבה... הקלילות שעל-פני השטח ממסגרת היטב את העומק האמיתי של היצירה הזו. הקלות והקלילות ניכסו לעצמם את החיים, ומי לא הגיעה? האהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה: אם תפתח בתהילים נ"ט (בפסוקים ז' ו-ט"ו), תמצא את המקור למילים. המלך-המשורר הג'ינג'י מדבר על התקופה האחרונה ממש בגלות (הלילה, הערב), לפנות הבוקר - הוא שחר היום החדש, היום שכולו שבת, הגאולה. (הדימוי הזה מופיע גם במזמור צ"ב - "בלילות" יש לנו רק "אמונתך"; "בבקר", מנגד, נספר "חסדך" - שבו האמנו). [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... האלוווו!!! "האבסבורגים", בלי שום "האג". וחוצמ'ה, אני שוקל לכתוב תשובה בשם המלכה ונחתום בטבעת על עיסתה. [ליצירה]
תגובות