בס"ד
החיים הם מחלה חשוכת מרפא. אנחנו מתחילים למות מהם ברגע שנולדנו.
בנימין נקונצ'ני
-
בן עשרים ותשע, יהודי, מחפש. שאזכה: "ובלילה שירה עמי, תפילה לא-ל חיי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי במיוחד שמתחילים למות מהם........ [ליצירה]
- [ליצירה] נכון נכון מאוד אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] * חכם =) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה פסימי מידי, קודר לטעמי. המרפא ישנו, עבודה ה'. השאלה היא האם תוכל להגיע אליו ולזכות לחיות בו... שהרי התורה היא תורת חיים. [ליצירה]
- [ליצירה] חכם אבל שכחת דבר אחד... שאנחנו בהתחלה צומחים פורחים ועולים ורק אחר כך נובלים ונופלים... אז בהתחלה אנו חיים מהם ואותם ורק אחר כך בא המוות אחרי שכבר אין טעם להילחם במחלה כי כבר עשינו את כל מה שיכולנו לתת לעולם והיינו צריכים לתת. וזו השליחות שלנו... בהצלחה. חיים יפים. בת מלך... :) [ליצירה]
- [ליצירה] למה?? [ליצירה]
- [ליצירה] אכן אכן אבל למה לא להשקיע ולהפוך את זה מסתם הרהור לסיפור של ממש? כל חומרי הגלם כבר ישנם! [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שאמרתי כבר אוי, ואבוי. ושוב אוי, ושוב אבוי. לא יאומן, ובכל זאת, מציאות. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אני מוריד את בנימין אין שניים יכולים לדור בכפיפה אחת, והקטן טוב לו שיפנה את מקומו לטובת הגדול. בקיצור, מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] מכל מקום היא לא באמת השאירה לי ברירה... [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב יופי! ובנוגע לשם, גיל, עזובת'ך משטויות. באמריקנית (חבר שלי, שמשתדל להיות בלשן, גילה את אזני שזו שפה אחרת מאשר אנגלית) כבר משתמשים מזמן בתורה הזו של המילה לתיאור "מוציאים לפועל" כשכל כוונתם למחסלים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני, בנימין נקונצ'ני מ-ת-נ-צ-ל!! טעיתי באופן מביש, יצאתי חומוס. גוגוק, שהבהיר לי את העניין אישית, אכן צילם את התמונה המקורית שמופיעה על כריכת הספר של דוד בן-יוסף. מה דעתכם על זה? בנימין שאומנם לא טעה, אבל פתח את הפה גדול ומוקדם מדי, וכרגיל יצא ידיוט [ליצירה]
- [ליצירה] נא להוסיף הגן עליה מפני ממלכתיים, שבקדשם את הפורמה השלטונית כפו אותה על אלוהים חיים, קיבעו את אלוהיהם בתבנית שור אוכל קש. הגן עליה מפני רבנים אשר לא ידעו גבולות לרחמנותם על אכזרים, למוסריות העומדת בפני דמי אחיהם הזועקים לשמיים. הגן עליה מפני פוסקים שפסקנות מהם והלאה, שהתחבאו מאחרי משענת הקנה המכוון אל ליבם, לב שהחביאו באבן. הגן עליה מפני מנהיגות שאינה מנהגת עולמו בחסד, שאיננה מנהגת כלל. הגן עלינו מפנינו. כי אנו, עצנו, דמנו ובשרנו - עשינו זאת. הרסנו ולא חמלנו. התעלמנו, הקשינו לבבנו. הכינו וגירשנו. בכינו וגורשנו. נואשנו. אנחנו. עם ישראל. בעיצומה של הגאולה. הגן עלינו באברת חסדך, והטח אורך ואמיתך בעינינו. השיבנו אליך ונשובה. [ליצירה]
- [ליצירה] מה לעשות... צריך היה להמציא אותך, יקירי, אם לא היית. סיפור.... פסיכודינמי במקצת, נאמר... [ליצירה]
- [ליצירה] אסף הפלת אותי בנוק-אאוט. לא-יאומן. תודה רבה. (ללא מילים) [ליצירה]
- [ליצירה] הרי לא ממש ציפית לראות תגובות בחלק הראשון, נכון? [ליצירה]
תגובות