[ליצירה]
רחל בתך היקרה
קודם כל אני רוצה להבהיר לך שלא התכוונתי לפגוע בך
התגובה של מיקה
לא מופנת אלייך אישית
זה שיר נוסף
שבא כהשראה
משירך
והוא בפני עצמו
אין לי דבר וחצי דבר נגדך
ההפך הוא הנכון
שירך גירה אותי
ויצר לי השראה לשיר נוסף
צר לי על חוסר ההבנה
מקווה שהבהרתי את עצמי
שלך
צחית-יוצרת מיקה
[ליצירה]
אני חופשיה
ואת חרותי איש לא יקח ממני
האדמה כה קלילה
ודומה שהטבע נעשה לכבודי
חובקת עץ
ובחן מדלגת
הו
כמה הייתי רוצה גם לעוף
חיוך גדול נפרש על פניי
אני לבד!
איש לא יפקח עוד עליי!
[ליצירה]
פתאום הוא מדבר ב"אנחנו"
כשרוצה לפתוח את פיו לנשיכה
מה קרה דון ג'ואן
פתאום צריך אתה תמיכה?
אני המשכתי את חיי
מנפנפת שכמוך מעליי
מלטף גבי שלוף ציפורניים
מתלונן דמך שקוף כמים
לך תמצא לך אחרת
שתאהב התעללות
ותוכלו לצאת ביחד
אולי תזכו ל"התעלות"
[ליצירה]
אם תיקח בחשאי כביסתם מהחבל
ותנבח סרק
ע"מ לא להתפס
(תחשוב טיפש הגוי,ודאי לא ישים לב...)
תחלק פליארים בכוח
שכנע אלוהים הוא האל,
בתתך סידור לילדם
אל תתפלא כי יעלילו ששופך דם הילד
וישרפו ספר קבל עם
יבעטו הם בך
ויאמרו "יהודי,לך לך לארצך"
[ליצירה]
השבת המיוחלת עומדת על סף ביתי
ואני פותחת את הדלת אך מתחננת
אנא את שהותך קצרי
נרות השבת מצלילות דמויות שחרחרות על קיר רועד
האוכל מתיז זעם נדכאים על מפה
"בנים גידלתי" צועק אבי
ומנער את אחי מהמיטה
לתפילת שחרית איחרת
לפחות תגיע למנחה!
אורחים מגיעים
משאירים קליפות גרעינים על הספה
ומי מנקה,אם לא אני?.........
הסעודה מגיעה משיבה דיון בכח על הכסא
הפיהוק נחבא אל הכלים
לוחש לזמן :"תכמן"!
השכנים מפריחים יונים מזמרות
והשבת
עודנה כאן
[ליצירה]
הייתי חייב לעזוב
את הסיבה לא יכולתי לומר לך
השארתי רמז על פטיפון
מחט פוצעת לב
ארזתי תרמיל ,על סף עילפון
לא יכולתי להביט בעינייך
ידיי הרועדות איימו לספר לך את שחששתי
בלב כבד
התקרבתי לרציף
דמעה נמחתה על חולצה מיוזעת
ליבי זועק בחוזקה
מדוע אינך שומעת
[ליצירה]
הגיע הזמן לתת לנייר הורוד לעוף
לשמור את העבר באלבום זכרונות
לשלוט בשעות,בימים -בזמן שלא יצא מהקווים
אם תרדוף אחר זכרון
הוא יתעתע בך בלי סוף כשדון חומד לצון
מביני דבר אומרים שהקשת בענן היא השער לחלומות והזכרונות
כשהיית ילד רדפת אחריה,היום אתה מבוגר ...
הבט קדימה שם יש חול המחכה שתותיר עליו עקבות חדשות
השלם עם עברך,השלם עם עצמך בעברך והשלווה תשכון בתוכך
[ליצירה]
רוחות מנשבות נכנסות לאוזן אחת ויוצאות מהשניה
משאירות סימן רב חשיבות בריק השמים
אין לי סבלנות למילים נפוחות
מתי אביב יבוא
מוכן להתחייב
ימלא תוכני שיריו באותיות עם כוונה
נמאס כבר לחכות ,לרפרף הבטחות אהבה
אצבעי הקמוטה מושטת,כבר קפואה
איה הטבעת?
הסתיו משיר עליו
איה הטבעת?
אצל אחד מחבריו.