[ליצירה]
אמנם קטע קצר, אך הצלחת לתפוס אותי בפתיחה הסנטימנטלית, באזכור התיבה, שהעיסוק בה וסביבה תמיד עושה לי טוב, ובפניה האינטימית לגשם בסיום. טוב שכתבת את זה, חיכינו לקטע כזה כל כך
[ליצירה]
ואני אוהבת רק את הגשמים האלו הדוקרים, שפורעים לי את השיער החלק תמידית שלי, שמסמרטטים לי את הבגדים ומטיסים את הנשמה שלי גבוה גבוה אל אלוהים כדי שאוכל לבקש ממנו עוד (אבל שלא יהיה קר).
[ליצירה]
מקסים!!! ממש יפה!
גם אני אישה של לילה (טוב, עוד לא אישה...).
אבל גם לדעתי היה טוב יותר אם היה קטע מחבר בסוף. אולי תיאור שלך (אם את אישה של לילה..) או משהו כזה.
[ליצירה]
איזה יופי!!! מקסים, כתוב בשנינות נפלאה. כבר מהמשפט השני היה ברור לי שהלאה מכאן אני אוהב מאוד את שאר השורות, ואכן לא אכזבתי את עצמי. כל הכבוד לי!
[ליצירה]
אויייי.
ממש כאב לי.
מהרגע שבו היא אמרה שאין לה כלום חוץ מהילדה הבנתי משהו שם לא בסדר בנישאוים האלה....
מצמרר, ללא ספק.
אבל בכתיבה הזורמת הזאת, נותנת תחושה רכה כזאת, נאיבית.
עצוב ויפה.
ליתוש.
[ליצירה]
אשכרה!
" זו פשטידה ממש קלה להכנה. כל שעליכם לעשות הוא למצוא את פרח לב הזהב הגדל במדבריות אפגניסטן, לכתוש אותו ידנית עד שאבעבועות שחורות יצמחו על כפות ידיכם, לערבב את כל המצרכים לכדי עיסה אחת ולהיכנס עם התבנית ( כן כן, בשביל תוצאה טובה צריך להשקיע) לתוך התנור בחום של 33333 מעלות. תהנו!"
אה, ואם אוספים את האורחים לתוך המרק בשמנת זה עלול להיות מעט בעייתי, אבל נראה לי שרסקולניקוב יכול להתמודד עם זה (קטן עליו..)
מורגן,
מבשלת מקסימום חביתה:)
[ליצירה]
ושוב אני, שלא מבינה כלום בדברים האלה, מוצאת את עצמי ממש נהנית לקרוא.
ומחשבים הם אכן טיפשים- את *זה* אני כן יודעת.
מורגן,
אחת שתלויה יותר מדי בטכנאי המחשבים שלה.
[ליצירה]
אלו לא תשובות מקוטעות. לעניות דעתי, הן אולי בין התשובות הכי שלמות שיש.
וזה כל כך יפה.
וחתלתול - גם אני קוראת לשיר הזה ככה, אבל דווקא כאן זה לא הפריע לי במיוחד.
[ליצירה]
אוי,זה ממש העציב אותי.
קראתי פעם איזה פסיכולוג שכתב ששעורי התעמלות היו ההשפלה הכי גדולה שלו,במיוחד כשתלמידים התחלקו בעצמם לקבוצות והוא תמיד נשאר בין האחרונים.
כמה ילדים סוחבים איתם תחושות כאלה במשך שנים רק בגלל שהם 'לא כמו כולם'..
וחוצמזה,את כותבת יפה.