[ליצירה]
אמנם קטע קצר, אך הצלחת לתפוס אותי בפתיחה הסנטימנטלית, באזכור התיבה, שהעיסוק בה וסביבה תמיד עושה לי טוב, ובפניה האינטימית לגשם בסיום. טוב שכתבת את זה, חיכינו לקטע כזה כל כך
[ליצירה]
ואני אוהבת רק את הגשמים האלו הדוקרים, שפורעים לי את השיער החלק תמידית שלי, שמסמרטטים לי את הבגדים ומטיסים את הנשמה שלי גבוה גבוה אל אלוהים כדי שאוכל לבקש ממנו עוד (אבל שלא יהיה קר).
[ליצירה]
מקסים!!! ממש יפה!
גם אני אישה של לילה (טוב, עוד לא אישה...).
אבל גם לדעתי היה טוב יותר אם היה קטע מחבר בסוף. אולי תיאור שלך (אם את אישה של לילה..) או משהו כזה.
[ליצירה]
איזה יופי!!! מקסים, כתוב בשנינות נפלאה. כבר מהמשפט השני היה ברור לי שהלאה מכאן אני אוהב מאוד את שאר השורות, ואכן לא אכזבתי את עצמי. כל הכבוד לי!
[ליצירה]
אויייי.
ממש כאב לי.
מהרגע שבו היא אמרה שאין לה כלום חוץ מהילדה הבנתי משהו שם לא בסדר בנישאוים האלה....
מצמרר, ללא ספק.
אבל בכתיבה הזורמת הזאת, נותנת תחושה רכה כזאת, נאיבית.
עצוב ויפה.
ליתוש.
[ליצירה]
בתור אחת
שיש לה טראומות די קשות משיעורי מתמטיקה,הצלחת לרתק אותי (למרות שלא הבנתי הכל..)
ו"המספר הטרנצנדנטלי שלי"- נשמע לי ניסוח מצוין.
אפשר לאמץ ?
[ליצירה]
הי,זה טוב!
הרעיון מוכר לכל מי שמנסה ליצור משהו,אבל כתבת את זה בצורה כל כך טובה וזורמת.ממש נהניתי לקרוא.
ולעומת "פאבלו הצ'יליאני" היה את פלובר הצרפתי,שכל מילה שכתב זכתה אצלו לבדיקה שניה ושלישית,ותמיד מצא מה למחוק,ומה לנסח מחדש.ואני לא חושבת שזה גרע מהכתיבה שלו.להיפך.
[ליצירה]