[ליצירה]
איזה כתיבה יפה...
מאוד ציורי - ממש מצליחה לראות את ההתרחשות מולי!
איזו לשון מיוחדת כמעט כל שורה זרקה אותי אל רעיונות תנכיים...
והסיום כ"כ חזק וכ"כ תופס דווקא בגלל שהוא סותר את כל מה שאנו רגילים לחשוב (אפילו מעט מן האור...)
מה אני מנסה לכתוב? שאהבתי את היצירה, שזה מקסים אפילו ואולי בגלל הרעיון הקשה...
[ליצירה]
יפה, יפה, יפה!
זה הזיז בי משהו. כמעט גרם לי לבכות מרוב שזה אמיתי. הלוואי שנזכה לעמוד לפניו כמו שצריך. זו הרגשה נפלאה, שלא זוכים לה הרבה פעמים. מדובר בשיר על עמידה, אבל זה מתקשר לי אוטומטית גם עם תפילה. תפילה כזו שעברתי פעם, חזקה, חודרת ומטלטלת, הכתיבה לי את השיר "כדור אש בוער".
תודה רבה רבה לך.
[ליצירה]
מזכיר לי את הסיפור Time Cat, על ילד שיש לו חתול והוא מגלה שהחתול יכול להעביר אותו ל9 מקומות שונים בזמנים שונים. הם עוברים במצריים העתיקה, רומא, יפן ועוד.
[ליצירה]
בס"ד
מתוק משהו.
אהבתי את הרעיון,
להדביק ריח לבלון,
לא ידעתי שזה גם
סגולה בדוקה לכאב גרון.
שיר נחמד ביותר. רק לא הבנתי - המפלצת זה המורה שזרק את הבלון לפח?
[ליצירה]
רעיון מעניין מאוד.
"הביאני לשם, הניחני" - לאן? הוא כבר הביא אותו והדליק את המדורה, לא?
הזכיר לי את השנא הבוער.
מה הכוונה "אל תנוע"? במה זה דומה לקב"ה ולמה זה נצרך עכשיו?
מקווה שלא הגזמתי בשאלות (כן הגזמתי, מקווה שתסלח).
[ליצירה]
(צריך להגיד שזה יפה? לא, זה די ברור. הוא כבר יודע.)
"אל בורא כל, שאין עליו כל עול" - הייתי משנה קצת, 'שעליו אין כל עול'
"איך יעלה אליו אשר כהבל חלפו ימיו" - אם הבנתי נכון ומדובר באדם שעוד חי אולי כדאי לכתוב 'חולפים' בהווה?
רעדה ותפילה - חרוז קצת בעייתי.
לא הבנתי מה זה "על כן נמלא חובנו". אם זה המשך הבית אז למה זה "על כן"?
[ליצירה]
כל כך מרגש, כל כך מחמם את הלב לדעת שיש כמה אנשים בעולם שיכולים לחשוב על הזולת, לאהוב אותו, בלי שוב סיבה, בלי שום תמורה, רק בגלל שהם טובי לב כל כך, מלאים חמלה.
חידוש מרענן למי שעסוק בעיקר בעצמו.
[ליצירה]
בס"ד
אסף, השורה האחרונה היא בסגנון ביאליקי (כלומר בהגיה אשכנזית) כמו שדיקלוש אמרה. ורציתי לכתוב עוד בית על איך שאיש עני וטוב לב אוסף את החרוז אל ביתו ומטפל בו ולא צלח בידי. בינתיים אני רואה שאתם עושים את זה טוב ממני.