[ליצירה]
איזה כתיבה יפה...
מאוד ציורי - ממש מצליחה לראות את ההתרחשות מולי!
איזו לשון מיוחדת כמעט כל שורה זרקה אותי אל רעיונות תנכיים...
והסיום כ"כ חזק וכ"כ תופס דווקא בגלל שהוא סותר את כל מה שאנו רגילים לחשוב (אפילו מעט מן האור...)
מה אני מנסה לכתוב? שאהבתי את היצירה, שזה מקסים אפילו ואולי בגלל הרעיון הקשה...
[ליצירה]
יפה, יפה, יפה!
זה הזיז בי משהו. כמעט גרם לי לבכות מרוב שזה אמיתי. הלוואי שנזכה לעמוד לפניו כמו שצריך. זו הרגשה נפלאה, שלא זוכים לה הרבה פעמים. מדובר בשיר על עמידה, אבל זה מתקשר לי אוטומטית גם עם תפילה. תפילה כזו שעברתי פעם, חזקה, חודרת ומטלטלת, הכתיבה לי את השיר "כדור אש בוער".
תודה רבה רבה לך.
[ליצירה]
מזכיר לי את הסיפור Time Cat, על ילד שיש לו חתול והוא מגלה שהחתול יכול להעביר אותו ל9 מקומות שונים בזמנים שונים. הם עוברים במצריים העתיקה, רומא, יפן ועוד.
[ליצירה]
רגע, אז הפרי הריק זה מישהו שנולד או שמת?
'כי האדם עץ השדה'
חוצמיזה אנשים הם גם החקלאים שמשקים ומטפלים בעץ שהם.
טוב, בטח תגידי שזה איך שאני מחליט (נולד או מת) אז לדעתי הוא נולד, ההבדל בין אדם לעץ הוא שאדם יכול להכות שורש כרצונו כל פעם, הוא עצמאי במידת מה.
[ליצירה]
בס"ד
זה סיפור מלכודת: מתחיל מתוק, ממש כמו הילד שעליו מסופר,
ואז,
תופש אותך בגרון ונועץ בך בהנאה את שיניו החדות.
לא לזה התכוונתי כשאמרתי אי פעם שאני אוהב סוף טוב.
האמת בהתחשב בתקופה הסיפור הזה יכול היה להתאים מאוד אם הילד היה חוזר בתשובה או משהו...
[ליצירה]
תודה שקראת לי!
זה מקסים. תיארת את זה כל כך יפה, כל כך נכון.
הלואי שנזכה תמיד!
המקום שבו מפסיקים להתפלל על הצרות ורק מתרפקים על הגדולה והקדושה של אבינו שבשמיים, על האהבה הגדולה שלו. המקום שבו אתה כבר לא מתפלל, אלא התפילה פותחת לך את הפה ויוצאת מעצמה, והנפש יחד איתה.