[ליצירה]
הסבר קט:
ב"ה
זה מעין השלמה של היצירה שהזכרתי (העונות וכו'), ולקרוא רק חצי.. זה פשוט לא שלם... למען האמת כבר כשכתבתי את החלק הראשון תכננתי לכתוב את החלק הנוכחי, כדי שזה יהיה כאילו חורף (החלק הקודם), קיץ (החלק הזה), ועונות המעבר (הסוגריימים, שהם גם זהים בשתי היצירות). אבל היה אז תחילת הקיץ, ולא הייתי מספיק קייצית כדי לכתוב את זה, אז רק עכשיו יצא לי לכתוב. אבל אם עכשיו הייתי מוסיפה ליצירה הקודמת את החלק הזה בתור "עריכת יצירה", אפחד לא היה רואה את זה , אז כתבתי את זה ביצירה חדשה, אבל זה בעצם אותה יצירה... וכוונתי היתה שתקראו אותה בשלמותה. מה גם שאפשר להתחיל לקרוא אותה מאיזה קטע שרוצים, כי זה מעגלי.
מה, אני משווקת את עצמי? אני?! אני אמרתי למישו להעלות מן האוב את החלק הקודם של היצירה, שכבר טבע באבק?..
[ליצירה]
המממ...
הייתי מרחיב את המשל מעולם הפיזיקה קצת יותר... אולי זה יראה קצת יותר חנווני...:))
נראה כמו פירוש של ר' נתן לפיזיקה מודרנית...
'אבן שואבת' בלעז...
[ליצירה]
אחלה של סיפור. שנון ומצחיק ונהדר. רק את אכילס והצב לא הבנתי. והתיאורים שלך היו מאד יפים ומתאימים לדמויות, רק לא הבנתי למה הפכת את גלואה לטיפוס משועמם. פשוט כי לא היה לך משו נחמד להלביש עליו? או שיש סיבה עמוקה?
לסיכום,
"אנחנו המתמטיקאים, כולנו קצת משוגעים"
[ליצירה]
כמו שכבר אמרתי:
חזק, עמוק, מטורף ושרוט. לאו דווקא בסדר הזה. ויש לי השגות על עניין האפילפסיה כאמור, ואף על עניין המעברים מגוף שלישי לראשון וראשון לשלישי.
אם כי זה לא עד כדי כך נורא.
[ליצירה]
מתקרבת -
ב"ה
היא מתמוגגת, ומעריצה את יאיר, וקוראת לעצמה ערוגה! מי היא כבר יכולה להיות?...
ערוגה מותק - רק עכשיו עלית? למה לא שאלת אותי פשוט?
המייל שלו מסגיר.
אה, ואם כבר אני מנצלשת את היצירה, אז נציין שהדהים אותי איך שהיא עשויה טוב (אפילו: טוווב).
[ליצירה]
שיר מדהים. אין מילים בפי. בואו לראות! זה פשוט מוש-לם! החריזה, המשקל, הכל עשוי כ"כ בקפידה. פשוט אין מילים. וגם התוכן פסדר.
(הממ, מעניין למה החריזה והמשקל מושלמים.. טובי, לגלות להם?)
[ליצירה]
אינלי מושג למה אני מגיבה רק עכשיו,
הרי קראתי את השיר הזה כבר אלפי פעמים,
אבל לפתע שמתי לב לדבר מה בתגובתה של תאיררץ: לא, המשפט "בין חיים למוות" אינו מיותר - הוא ב-ד-י-ו-ק הניסוי של ארווין שרדינגר, שהשתתף בו חתלתול בתוך קופסא, שנמצא במצב של חיים ומוות יחדיו, עד שמישהו פותח את הקופסא (ואור תודעה מסנוור קורע את הארג...)
[ליצירה]
איזה דיון מרתק. הה.
כמה כיף להקפיץ דברים ממעמקי תהום הנשיה.
דיון חביב היה פה על אודות המתמטיקה והשנאה, איך פספסתי. אין ספק שלמתמטיקה צריך דמיון. ולא רק בציור ויקטורים (אני עושה אותם עם ראש מחייך וזנב מסולסל). אצלי המחברות בכל המקצועות מלאות ציורים, שרבוטים וקשקושים למיניהם. במחברת מתמטיקה יש לי ציורי טבע דומם, במחברת תנ"ך יש לי טיוטא של איזה שיר ובמחברת גמרא יש לי סרטוט של טנגנס עם ניסוח כללי של מיקום האסימפטוטות שלו. בכל שיעור נחמד לעסוק בנושא שאינו נושא השיעור.