[ליצירה]
שמואל ירושלמי
סיווג : קטע כותרת :אוייבי המהפכה יוטלו תהומה!
היצירה
(קוד היצירה : 26276)
אוייבי המהפכה יוטלו תהומה!
לא נחמול ולא נרחם עליהם.
על חורבות העושק והניצול,
הכל יזנוק קדימה;
למלחמת חורמה בעשירים - נאמר: כן!
את המוני-עם - נתקנם ונורה להם תלם.
ארגמן אין-ספור דגלים יזדהר.
נשים לאל כל מתנגד וסר מהדרך;
העולם, לשחר רענן יתעורר!
סוף ציטוט.
יש לך נטיה מעצבנת לסתירות עצמיות, וזו רק דוגמא אחת מני רבות. איך, למשל, מסתדר השיר "כל חורבן הנו שואה" (אם אני זוכר נכון את שמו) עם השירים "נחריב עולם ישן", "לא די בהינתקות", "לצאת מכל ההתנחלויות" - ועוד רבים?
אני מציע לך לבדוק את העניין, כיון שייתכן שאתה סובל מפיצול אישיות.
[ליצירה]
לענ"ד הסוף הוא הפואנטה..
תנסו לקרוא את זה ככה:
לא ידעתי אם תאהב את המילים
המקצב, הסגנון, עם או בלי חרוזים,
הוא קצת תינוקי , רדוד, מטופש
(הפסקה. )
מחר אשיר לך שיר חדש
(בקונוטציה מקראית לתהילים,"א-לקים,שיר חדש אשירה לך" - רק בווריאציה ילדותית משהו, שתואמת את האווריה של השיר.חוצמזה שיר חדש, אם אני מבין נכון, הוא מושג הקשור בגאולה. ר' נחמן אומר שבאחרית הימים יתעורר "...שיר חדש בעולם, שיר של נפלאות")
בקיצור, איך שאני מבין את השיר, הוא מודה בחוסר המושלמות שלו, אבל מבקש מהקב"ה שיקבל אותו בכל זאת, ובעז"ה נזכה בקרוב לשיר שיר חדש - שיר ציון.
ואת זה אהבתי מאד. בגלל שהשיר בעצם לא נועד להיות יפה מבחינה ספרותית, קשה לי להעביר ביקורת. אבל הילדותיות שנמשכת לאורך השיר היתה טיפה מוגזמת בשבילי, והבית הראשון כמעט גרם לי לוותר על קריאת כל השאר. אבל הבתים האחרים מצליחים לשמור על חינניות למרות העמדת הפנים של חוסר יכולת להתבטא כראוי, והסוף בעיני מרשים מאד.
כל הכבוד!!
(וואו, זה יצא ארוך. אבל השקעתי..)