[ליצירה]
לא...
חולק אני עליך, מילון. אמנם היצירה כשלעצמה- אין היא צופנת בחובה מסר עמוק או משהו... אך המשפטים הללו, שלכאורה לא אומרים שומדבר, היו 'תקועים' בראשי במשך שבועות שלמים, לא יודע למה! הפסיכואנליזה מבית מדרשו של מרן הרב פרויד זצ"ל (אל תתנפלו עליי, זו בדיחה), גילתה לנו שהרבה מאוד מסתתר מאחורי תת-הכרתו של האדם (אפילו 'פליטות-פה' למיניהן- צופנות בחובן משמעויות רבות לגבייאורח-חייו של האדם הספציפי, מה שעבר עליו, וכו'). ואני חושב שבכיוון זה הולכת גם הפרשנות הפואטית בדורותינו האחרונים. אז למרות שאינך מכיר אותי, מילון (ואולי, טוב שכך)- ממש לא איכפת לי שתמסור לי את הניתוח שלך (אפשר ניתוח פסיכולוגי, אם יש לך את הכלים לעשות זאת) ליצירה. באותו מעמד רוצה אני להגיב לדברי מויש, שכתגובה על תגובתי ליצירתו, "את המאור הגדול, ב"- אמר שמרגע שהיצירה משתחררת לאוויר-העולם, היא פתוחה לפרשנויות אין-קץ. זה בהחלט נכון, אני האחרון שאחלוק על-כך. ובכל-זאת! תמיד טוב להכיר את האדם העומד מאחורי היצירה, על-מנת "לקלוע למטרה", דהיינו, לנסות לפרש את היצירה ע"פ האופי, וחוויות-החיים השונות, הקשורות לכותב היצירה עצמו. יכול אני להעיד לכם, שבמחקרים רבים הנכתבים על ביאליק ועל יצירתו (במקרה בחרתי את ביאליק, כיוון שהוא, אולי, המשורר העיברי המפורסם ביותר), החוקרים ממש נוברים בתולדות-חייו של ביאליק, ע"מ להבין טוב יותר את יצירתו. זהו, זה מה שהיה לי לומר עד-כה, שבוע-טוב לכולם, הראל.
[ליצירה]
תשובה לזו שמעליי:
זוהי פראפראזה על דבריו של רבי נחמן מברסלב שאמר: "אין דבר שלם יותר מלב שבור" (זה אפילו הולחן ע"י נעמי שמר, ע"ע). ה'לב שבור' כאן- לא בא לציין את שברון הלב שבא כתוצאה מאהבה נכזבת (מ'שבירתה של האהבה') אלא את טוהר האהבה; אהבה טהורה באמת- אינה נחלת לב-אבן, אלא נחלתו של "לב שבור", דהיינו: לב פגיע, לב מרגיש ומתרגש. זה, לענ"ד הפירוש שר' נחמן היה מקבל ל"לב שבור" שלו...
[ליצירה]
פששש...
אני כולי נ-פ-ע-ם !!! מי אתה, 'רדף השיג'??? אחרי מי רדפת, ומה השגת? (סתאאאם, המשפט האחרון הוא סתם 'חירבוש' לשמו...) אין ספק, אתה משהו מיוחד! אני רואה אותך בעוד איזה 15-10 שנים, מרצה מכובד לפילוסופיה באחת האוניברסיטאות החשובות בארץ..!
יישר-חילך לאורייתא, ו(להבדיל)- לפילוסופיה! (ואולי... בראייה כלל-עולמית, כלל-מחשבתית, הרי זה... 'היינו-הך'..?)
קבל שכוייעח ענק, וגיוס קל ונעים!
אה כן, וגם... 'פסח כשר ושמח'!
ממני, הראל.
[ליצירה]
והפירוש שלי הוא:
שהחדשות לא נוזלות, אלא פשוט "נופלות" מהעיתון. החדשות פה הן כבר לא חדשות, או אם תרצו: הן איבדו ממשמעותן, אף אחד כבר אינו מסתכל עליהן או מעריך אותן... כך מפרשני זאת... לילה טוב לכוווווולם!
[ליצירה]
אוי למה, בשביל-מה?
למה לעשות כל-כך רע על הנשמה, למה?
[ליצירה]
[ליצירה]
כן, גם הפעם...
יוצא לי להסכים עם ממזי... יצירה טובה אינה חייבת להכיל בתוכה כל-כך הרבה מוות... ובכל-זאת: זה היה קצת מנחם לקרוא על מישהי, שנזכרת בחייה בעבר (שהוא למעשה- ההווה, תקופתנו אנו), כשהיא כבר סבתא-רבה. אם רוצים אנו למצוא אופטימיות בסיפור, אולי זוהי האופטימיות הגדולה ביותר..! ככל יתר יצירותייך, גם זו (כאילו שאת צריכה אותי לשם-כך...)- יצירה גדולה. שבוע טוב לך, הראל.
[ליצירה]
[ליצירה]
וואוו, זה באמת גדול!
בייחוד אהבתי את האמצע, יעני- ההדמיה של העתיד הנשוי... מעולה את, מ-ע-ו-ל-ה !
[ליצירה]
וואוו, אביבוש!!!
זה היה גדול, ב-א-מ-ת גדול! ובתור חזן אני יכול לומר לך, שתמיד אני מנסה להיות מעודכן במנגינות חדשות. אם יש מנגינה קצבית ויפה (וקליטה, כמובן) שאפשר לשיר בה את "לכה-דודי" ופיוטים אחרים- אז מדוע לא?
אהבתי, ממש ממש ממש אהבתי, הראל.