[ליצירה]
לא...
חולק אני עליך, מילון. אמנם היצירה כשלעצמה- אין היא צופנת בחובה מסר עמוק או משהו... אך המשפטים הללו, שלכאורה לא אומרים שומדבר, היו 'תקועים' בראשי במשך שבועות שלמים, לא יודע למה! הפסיכואנליזה מבית מדרשו של מרן הרב פרויד זצ"ל (אל תתנפלו עליי, זו בדיחה), גילתה לנו שהרבה מאוד מסתתר מאחורי תת-הכרתו של האדם (אפילו 'פליטות-פה' למיניהן- צופנות בחובן משמעויות רבות לגבייאורח-חייו של האדם הספציפי, מה שעבר עליו, וכו'). ואני חושב שבכיוון זה הולכת גם הפרשנות הפואטית בדורותינו האחרונים. אז למרות שאינך מכיר אותי, מילון (ואולי, טוב שכך)- ממש לא איכפת לי שתמסור לי את הניתוח שלך (אפשר ניתוח פסיכולוגי, אם יש לך את הכלים לעשות זאת) ליצירה. באותו מעמד רוצה אני להגיב לדברי מויש, שכתגובה על תגובתי ליצירתו, "את המאור הגדול, ב"- אמר שמרגע שהיצירה משתחררת לאוויר-העולם, היא פתוחה לפרשנויות אין-קץ. זה בהחלט נכון, אני האחרון שאחלוק על-כך. ובכל-זאת! תמיד טוב להכיר את האדם העומד מאחורי היצירה, על-מנת "לקלוע למטרה", דהיינו, לנסות לפרש את היצירה ע"פ האופי, וחוויות-החיים השונות, הקשורות לכותב היצירה עצמו. יכול אני להעיד לכם, שבמחקרים רבים הנכתבים על ביאליק ועל יצירתו (במקרה בחרתי את ביאליק, כיוון שהוא, אולי, המשורר העיברי המפורסם ביותר), החוקרים ממש נוברים בתולדות-חייו של ביאליק, ע"מ להבין טוב יותר את יצירתו. זהו, זה מה שהיה לי לומר עד-כה, שבוע-טוב לכולם, הראל.
[ליצירה]
נכון, אבל
שכחת את כוחות בעלות-הברית האחרים (ארה"ב, בריטניה וכו') שהיו שותפות לניצחון. למרות תיעובך את הקפיטליזם ואת המדינות הקפיטליסטיות- קצת צדק הסטורי- ממש לא יזיק...
[ליצירה]
כן, גם זה נכון...
אורי פירש נכונה את שירי. אבל זה לא רק זה... לפעמים אתה נמצא בסיטואציה מסוימת, ועד שאתה מבין אותה לפרטי-פרטיה, עד ש'נופל לך האסימון'- אתה נמצא בפאזה אחרת בחייך, או- אם נהיה קצת יותר קונקרטיים, אתה מבין ש-"נפלת בפח"... על-כן רוצה אני שייגמרו לי כל האסימונים, שכבר לא אהיה בהפתעה מאירועים שונים שקורים לי או מדברים שונים שנאמרים עליי. למה להיות במפח-נפש כל הזמן, אה?
[ליצירה]
ארז
יישר-כוחך על אומץ ליבך. וכפי שהגבתי כבר על יצירתו של נפש ממללא, "מצעד הגאווה": זהו נושא כאוב, וטוב שיש מישהו שמעלה אותו. כיוון שאני יהודי-דתי, אגדיר זאת (ההומוסקסואליות) כסטייה מדרך-הטבע. אתה אולי לא תסכים איתי, וזו זכותך המלאה. אך אני מאמין באמונה שלמה, שאפשר להתגבר על-כך, אם רוצים באמת. שבוע-טוב לך, הראל.