[ליצירה]
אוי, כמה שכואב
עברה כבר שנה, לא יאומן...
הכאב אכן קהה, קשה לחוש כבר את אותן הרגשות שלא היו לפני-כן מעולם ולא תהיינה כאלו לעולם.
והכאב אילם...
עכשיו הכאב הופך לאבל ולזיכרון עמום, ואין ברירה אלא להמשיך ולחיות כאן בתוך הטירוף...
[ליצירה]
ב"ה
עצוב..
כתוב שמי שיושב בסוכה ושרוי בצער אז עדיף שלא יישב בסוכה..
הכוונה שזה ציווי מהתורה לשמוח(ושמחת בחגך..)
ואסור לבטל מצוות עשה..
בכל-אופן אני מסכים שזה קשה..
שיהיה חג שמח!!!
[ליצירה]
ככה פתאום מגיח פרפר חרישי? אחרי כל כך הרבה זמן.
טוב, השיר הזה משום מה העלה בי את המנגינה של השיר - והחיטה צומחת שוב,
"זה לא אותו הבית..."
וסתם כך, את כותבת נחמד.
הבנתי את מגיחה מגולמך מקיץ לקיץ, יופי.
[ליצירה]
אור פ.א-מה נשמע?..
אין פה הודעות על המסך אז נאלצתי לשאול בשלומך ביצירה ומכיוון שהיו מתעצבנים עליי[סביר להניח] אם הייתי כותבת ביצירה של אחרים,אז כתבתי אצלי..
איך הלימוד?
[ליצירה]
אבל עדיין
איש ואישה לבדם הם חצויים.
כך היהדות אומרת.
אמנם זה שני עיגולים שמתלקדים לאחד[כמו מד חום שנשבר ושני עיגולים מתלקדים],אבל עדיין הם חסרים.
בשורות טובות!
[ליצירה]
: )
כיף אחותי! גם אני נולדתי בת ולא בן[ונראה לי שזו היתה קצת אכזבה,במיוחד עם אחת שכמותי..:)
וגם אני,כמוך,משתד'לת לקיים ת'הלכה עם הנעליים..
כן למיוחדים!!
[ליצירה]
נשמת-
אולם אנו,
שאנו אנשים מתורבתים ומכובדים ואיננו מדברים בשפת רחוב, כך אני חושבת שראוי, אף שזה לכאורה לא נראה יפה לעין,
לא יעלה על הדעת שיהודי במדינת ישראל ידבר בשפה עממית, רחובית, שלוחית ועוד תיאורים כגון אלו..
מקוה שדברי הנ"ל ברורים כשמש.
ועכשיו.. אנחנו 'כולים לדבר לשפתה'רחוב המצויה ש'לנו.
: )
[ליצירה]
אויי..
אוהבת!
כשהבנתי שזה סיפורידוסים בע"מ וראיתי שיש מקולת,חשבתי שיהיה קצת במבה לולו,במבה בים בם וכל הבמבות העמוזרות ולא ידועות..[זה קצת היה חסר לי בסיפור,אבל בכל זאת היה נחמד..]
ישר-כוח..
[ליצירה]