[ליצירה]
התחשק לי להעיר הערות קטנוניות על סימני פיסוק ושות' שאו חסרים או לא נמצאים במקום, אבל אפילו ככה זה נפלא - - - התיאורים, ההקשרים, הרעיון, הכל. אני אוהבת איך שאתה משתמש במילים. ואהבתי את השם :)
[ליצירה]
פשוט יפה.
דימויים נפלאים, כואבים ומצמררים. אה, כן. וגם מוכרים פתאום, מתוך שקראת בשמם.
stark - הפשוט החד, חלק וכואב. לא פלא שרק חשבון יכול להיות פשוט. הרגש הוא תמיד מורכב להפליא.
בנימין.
[ליצירה]
אה... איזה ילד רך בשנים..
אבל זה ציור נחמד.. יש לך נטייה לצייר דברים מפחידים
אני בטוחה שאני לא יחדש לך בזה כלום- ובכל זאת אני אומרת לך את זה: אתה מוכשששששששר!
[ליצירה]
יפה נורא כמו תמיד אבל בעיקר מאוד מטריד. כמו יתוש שמעקצץ לך בתוך החזה, תחושת קלסטראופוביה שאולי באה מחוסר האונים לברוח מעצמך. ועדיין, כתיבה כל כך מדויקת שזה כואב.
[ליצירה]
תודה לכולם.
לנצרות אין מונופול על הסבל האנושי, וגם נדמה לי שהמשל לא לגמרי הובן. קונוטציות הן עניין אישי ולי אישית נראה שהקטע מזכיר הרבה יותר את משל הלב באיברים או את משל המושל ברוחו של ריה"ל בכוזרי מאשר את סיפור המשיח הנוצרי להבדיל.
ועוד מילה על המגמה לחפש את המוטיב הנוצרי הסמוי היכן שאפשר: גם שעון מקולקל מראה את השעה הנכונה לפחות פעמיים ביום..
[ליצירה]
עצוב מאין כמוהו.
הכתיבה משובחת מאוד. אני מוכרח לציין את 'ומעיניה של רחל שלי' עד 'יפיה נותר כשהיה' כמשהו נפלא במיוחד, אם כי הייתי שוקל להוסיף: 'והנה' (היא לאה) כדי לחזק את הקונוטציה לפסוק (אם לכך התכוונת באמת).
לא הבנתי את המילה 'כשמעדה' בניקוד שנתת.
ושוב, הדברים עצובים וקשים עד מאוד.
[ליצירה]
אורי, אל תכעס עלי
גם ממזר, זה לא כדאי
רק בצחוק הן נתכוונתי
זה ברור שלא טענתי
שפגומה היא כתיבתו של
זה שבחרוז הוא מושל
אבק, חגב אני תחתיו
וכן הייתי בעיניו
מר פרחים אנא קבל
התנצלותי בשיר הלל
לך נאה, לך יאה
אז שתה לך עוד כוס קפה
רק שים לב שיהיה 'טורקי'
כמו בשירו של הארי
(לא הקדוש מצפת העיר
אלא האינשטיין, מי מכיר?
לא הגאון זה עם הקוונטים,
זה הזמר ששר עדיין
יושב בסן פרנסיסקו על המים
ועוף חתוך את השמים..)
אז כמו שנאמר בשיר
תשתה קפה - אתה זמיר.
[ליצירה]
תגידו מה קורה פה??
למה לא סיפרו לי עדיין על האיש הכשר ומעלליו המופלאים?
למה מופתים כאלה לא מתנוססים בראש חוצות?
במחשבה שניה,
יותר כיף לגלות אוצרות כאלה סתם פתאום בהיסח הדעת...
תודה איש.
[ליצירה]
גאוני.
אותה תחושה בכל פעם שאני קורא אותך, כאילו אתה מדבר באצבעותיך ממש כמו שפתיים. רק שתדע לך שיש אנשים שאצלם המילים צריכות להתגלגל כברת דרך מסויימת מהפה אל האצבעות ואז הם לא מבינים למה לא יצא להם בדיוק מה שרצו שיצא להם...
נ.ב.
התגעגעתי...
מאוד.