[ליצירה]
התחשק לי להעיר הערות קטנוניות על סימני פיסוק ושות' שאו חסרים או לא נמצאים במקום, אבל אפילו ככה זה נפלא - - - התיאורים, ההקשרים, הרעיון, הכל. אני אוהבת איך שאתה משתמש במילים. ואהבתי את השם :)
[ליצירה]
פשוט יפה.
דימויים נפלאים, כואבים ומצמררים. אה, כן. וגם מוכרים פתאום, מתוך שקראת בשמם.
stark - הפשוט החד, חלק וכואב. לא פלא שרק חשבון יכול להיות פשוט. הרגש הוא תמיד מורכב להפליא.
בנימין.
[ליצירה]
אה... איזה ילד רך בשנים..
אבל זה ציור נחמד.. יש לך נטייה לצייר דברים מפחידים
אני בטוחה שאני לא יחדש לך בזה כלום- ובכל זאת אני אומרת לך את זה: אתה מוכשששששששר!
[ליצירה]
יפה נורא כמו תמיד אבל בעיקר מאוד מטריד. כמו יתוש שמעקצץ לך בתוך החזה, תחושת קלסטראופוביה שאולי באה מחוסר האונים לברוח מעצמך. ועדיין, כתיבה כל כך מדויקת שזה כואב.
[ליצירה]
תודה לכולם.
לנצרות אין מונופול על הסבל האנושי, וגם נדמה לי שהמשל לא לגמרי הובן. קונוטציות הן עניין אישי ולי אישית נראה שהקטע מזכיר הרבה יותר את משל הלב באיברים או את משל המושל ברוחו של ריה"ל בכוזרי מאשר את סיפור המשיח הנוצרי להבדיל.
ועוד מילה על המגמה לחפש את המוטיב הנוצרי הסמוי היכן שאפשר: גם שעון מקולקל מראה את השעה הנכונה לפחות פעמיים ביום..
[ליצירה]
סליחה מראש
למה בכל פעם?
אולי גם היא אהבה את המשחק והתרגשה והתקשטה שעות?
אולי?
אולי זה היה תמים ומיוחד גם בשבילה, הפעם היחידה שהתאפשר לה להשתטות ללא גבולות?
אולי?
אולי לא צריך תמיד להתחכם ולחפש ממה אפשר היה להעלב?
אולי היא אוהבת את הצד השונה שלה.
אולי.
פמיניסט עייף
[ליצירה]
כגודל האמת שבאמירה האובייקטיבית כי הכאב מעיד על קרבה, כך גודל היסורים על האמת הסובייקטיבית של מציאות הריחוק.
או במילים אחרות, התחושה כל כך מוכרת והנחמה שבמילותיה של מישי, עם כמה שהיא נכונה, בשביל המרוחק היא כמו ניחום אבלים למי שעדיין חי בתוך תחושת האובדן לא עלינו. ממאן להתנחם.
(לנחמה יש גם תוצאות שליליות אם היא מרפה ידיים.)
בכל אופן, אלנתן, רעיון ידוע הוא ששני האנשים הרחוקים ביותר הם אלה שעומדים צמודים אך גב אל גב ומסבים את פניהם לכיוונים הפוכים. כל שעליהם לעשות כדי להפוך לקרובים ביותר שאפשר הוא להפוך את פניהם, לשנות את צורת ההסתכלות...
בהצלחה :)
[ליצירה]
תגידו מה קורה פה??
למה לא סיפרו לי עדיין על האיש הכשר ומעלליו המופלאים?
למה מופתים כאלה לא מתנוססים בראש חוצות?
במחשבה שניה,
יותר כיף לגלות אוצרות כאלה סתם פתאום בהיסח הדעת...
תודה איש.