[ליצירה]
אבנר
יש בך משהו יחודי
שצף מעל שירי האתר
הכתיבה האסוציאטיבית שלך עשירה ועטירת דמיון
משהו מן הגאון המשוגע,הפרא האציל מציץ מבעד לשורות
אני ממליצה לך ללכת למורה פרטי-משורר פעיל
שיעזור לך ללטש קצוות וליצור טקסט שיתחבר לכדי רצף מעניין,ידגיש בפניך את יתרונות כתיבתך וישים לך זכוכית מגדלת על המגרעות מבלי לעשות חשבון
צחית
[ליצירה]
שמואל ידידי
אני אוהבת את השיר
יש זרימה בקריאה
תחושה של דיוק בבחירת המילים
למעט 2-מקפים שמיותרים בעיניי
אני אוהבת אותו
וגם את תוכנו,יש בו משהו שאוחז בזכרון
ואם לא היית תופס אותו היום
מחר היה חומק,עם התחלף הדור.
(בגלריה ג'ולי .מ מוצגת כרגע תערוכה של יעקוב מישורי,שלקח את סמל הפועלים והפך אותו למחאה פוליטית,בשלל צבעים
אני מניחה שלא לזה כיוונת ואם לזה כיוונת השיר אף חזק יותר בעיניי
בכל אופן נראה לי שיהיה לך מעניין לראות מבט ויזואלי,עמוס סמלים,ומחאות כשגיבורו הוא איש מעמד הפועלים
(שבמקרה התערוכה הוא בונה המדינה השרמנטי על פטישו והמגל)
כך שזמן זה נראה לי אידיאלי מבחינתך לקפיצה
[ליצירה]
רסיס לילה
מאוד נהנתי לקרוא את הטקסט שלך
הרעיון חמוד
כתיבתך קולחת
את לדעתי החלשת אותו מעט
כשסיימת בכך שהמחבל ומשפחתו ידעו רק מחר...
זה הפיג מעט מן הקסם
של הטיול בזמן
[ליצירה]
שבתאי
יש משוררת בשם שז
שיש לה ספר בשם "ריקוד המשוגעת"
(תוכל להגיע לשירים גם דרך האינטרנט,הקלד את שמה בגוגל,ותגלה שיש לה סדנאות כתיבה,ובתוך המודעה של הסדנאות יש דוגמאות לשיריה מספר זה )
נראה לי שהיא עלולה לעניין אותך
נ.ב
דע לך שלפעמים שיריה בוטים
יש בה משהו צועק,משוגע,לא עושה חשבון...
[ליצירה]
מנחם
אני חושבת שיש בעיתיות רבה בשיר
מצד אחד רצית להתיילד
זה מתבטא בתוכנו של השיר ובשימוש כאילו
בשפה שלי ילד,אך לא הלכת עם עצמך עד הסוף (ילד לעולם לא יחשוב :"כמו חלון הזדמנויות בפוליטיקה" או "כביש צר כמו החלה של יום שישי"...-זהו דימוי של מבוגר)
הבית השני כוחו מתחיל במשפט"אז חציתי...."
ותחילתו מעט מגומגמת
והבית האחרון הופך את השיר לילדותי (ולא למתיילד),נדמה שמצאת פתרון קל מדי לסיים את השיר