[ליצירה]
בנאדם...איזה ראש שרוט...וגאוני.
אני מתפאלת כל פעם מחדש מהגאונות שבשגעון (וההפך) ביצירות שלך. אתה כותב...נפלא.
מדוייק כל כך. היצירות שלך...צריך להביט עמוק עמוק לתוכן כדי להבין. וכמה שזה שווה את המאמץ.
ג-א-ו-נ-י!
אהבתי. ואהדתי.
נ.ב.
"ראש שרוט" - היה מחמאה.
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
.
בדיוק השבוע חשבתי לעצמי "וואי, אם אני אמות,(חס וחלילה) מה יכתבו באתר? "אתר צורה מבכה את מותו של ממזר פרחים"? זה עלול להיות פאתטי קצת,לא? ושוב חס וחלילה. בשורות טובות, ונחמד לקפוץ לכאן מדי פעם.
[ליצירה]
אוף. אני לא מצליחה לזהות את הקטע וכך לנכס אותו לעצמי, אפילו שהייתי ממש שמחה שזה יהיה שלי.
וזה שאני לא היא, גורם לי לא לדעת באמת אם הקטע באמת שלה, או שהוא חלק מהיצירה החמודה הזו. אז עוד אוף.
[ליצירה]
גאוני.
אותה תחושה בכל פעם שאני קורא אותך, כאילו אתה מדבר באצבעותיך ממש כמו שפתיים. רק שתדע לך שיש אנשים שאצלם המילים צריכות להתגלגל כברת דרך מסויימת מהפה אל האצבעות ואז הם לא מבינים למה לא יצא להם בדיוק מה שרצו שיצא להם...
נ.ב.
התגעגעתי...
מאוד.
[ליצירה]
הי,זה טוב!
הרעיון מוכר לכל מי שמנסה ליצור משהו,אבל כתבת את זה בצורה כל כך טובה וזורמת.ממש נהניתי לקרוא.
ולעומת "פאבלו הצ'יליאני" היה את פלובר הצרפתי,שכל מילה שכתב זכתה אצלו לבדיקה שניה ושלישית,ותמיד מצא מה למחוק,ומה לנסח מחדש.ואני לא חושבת שזה גרע מהכתיבה שלו.להיפך.
[ליצירה]
[ליצירה]
אוי, איזה יופי... המעבר הזה בין פנטזיה למציאות היה שוטף, כתיבה יפה וקולחת בלי טלאים קטנים ומעצבנים שעוצרים את הרצף, ומשחק המילים בסוף משעשע מאוד..
[ליצירה]
אוף... הצלחת לשלב עצב באופטימיות בצורה לא רגילה ומרגשת.
( הזכיר לי משפט שקראתי של גלעד כהנא (סופר מהזן הצעיר) שכשנפטר לך מישהו קרוב ההרגשה שעוטפת אותך היא לא ש "אין אמא" אלא ש"יש אין אמא", שהחור הזה שנפער הוא מוצק ומוחשי)
[ליצירה]
מדהים... כל כך אישי, במובן של אישי שלי פרטי שלא ברור מי בכלל העז לחדור אליו ולצטט ולשים תחת פה של מישהו אחר...
ובשביל סגירת המעגל-שוב, מדהים .
[ליצירה]
אהבתי. אולי מוזר להגיב באהבתי. התחברתי. וגם זה לא בדיוק. אבל אני מסכים לגמרי, שהבכי הופך אותנו לפגיעים, נטולי מסיכות ויפים דרך ההשתקפות הזו, כמו ילדים.
אולי בכל זאת הייתי צריך רק לומר שאהבתי..
[ליצירה]
תודה רבה רבה לכל המגיבים, נורא כיף לגלות דף מלא תגובות בבוקר של שבוע חדש...
השיר הקטן הזה (אני מעולם לא כותב שירים) נולד רק בהשפעת וכמתוך מחווה לטים ברטון, הבמאי של "אדוארד ידי מספריים" וסרטים אחרים ויוצר של ספר שירי ילדים חולני ביותר בשם "מותו המלנכולי של הילד צדף", (אשר מכיל מיני דמויות כגון הילד כתם, הילד הרעיל, זה עם הנעצים בעיניים וכו',) כך שבמנותק מההקשר קצת קשה להתייחס. מעבר לזה, כלנית, אני אשמח להסביר לך על הרצף, הקשר, וההיסטוריה המשפחתית של כל אחת מהדמויות באישי...