<align=center>יש תאוריה הגורסת כי אם אי פעם מישהו יגלה לשם מה בדיוק נועד היקום ומדוע הוא נמצא כאן, ייעלם היקום כהרף עין ויוחלף במשהו מוזר ובלתי מובן עוד יותר.
יש תאוריה אחרת הגורסת כי כל זה כבר קרה.
(דאגלס אדאמס)</align>
[ליצירה]
ביקורת?
גם בתור זאת שהתיימרה להיות המעריצה מספר אחת (א לונג טיים אגו..) - תחדש, נבקר. בכל פעם זה נוגע, נותן את ההרגשה שבוודאי שרצית לתת, כמו קסם, מכניס את כל הכאב, היופי, בכל פעם זה מדהים.
תחדש, נבקר (:
[ואתה גם יכול לבקר, אהם אהם.]
שבוע טוב.
[ליצירה]
אויש,
שי, שוב אתה עם הדברים האלה שלך?
זה לא בסדר, סוף כזה, הרי זה ברור שהוא מגביה את "קול המוזיקה" ברדיו, ותסלח לי, אבל זה פשוט לא שייך באתר כזה. איפה הצנזורה??
זה מסוכן, לעשות דבר כזה בכביש.
אתה לא בסדר.
זה בעצם שיר על אדם שניסה, והשתדל, אבל החיים שוחקים אותו, והוא שט בזרם כמו דג מת שלא חושב, מוזיקת חייו כבר לא משפיעה עליו, ואתה מדמיין לעצמך את התמונה, ושומע את המוזיקה הרגועה, ורואה אותו מציץ מהחלון, מוציא את הראש, המוזיקה נפסקת ככה, שומע את הצפירות, מכניס שוב את הראש, הסונטה של באך (או מה שזה לא יהיה, לא מבינה בזה) מגיע לקטע הגבוה, חזק, בומבסטי הזה שלה, הוא מוציא שוב את הראש מהחלון ודופק קללה עסיסית כזאת.
זהו. אבוד לו. הוא נכנע, הוא כל כך חלש, ואפילו לא מודע לזה. האוויר המזוהם הרעיל אותו. אולי הוא מתרץ לעצמו, זהו, אם אני רוצה להמשיך לחיות בעולם הזה, אני חייב להתרגל לזיהום. רק ככה,
כמו דג מת.
[ליצירה]
[ליצירה]
יו, רן,
יש לך כמה מיותרים בשבילי? כי אני מרזה, ר"ל.