[ליצירה]
זהו? מסיימים בית ספר?
:)
אני לא יודעת איפה למדת, ומה וכו', אבל מן הידוע הוא שהרבה יוצאים עם תחושה מרה בפה מהחינוך שהרביצו בהם. ויש גם סימנים כחולים לפעמים.
אני חושבת שהיופי בלצאת מהמסגרת, הוא לגלות סופסוף מה *אתה* שווה, ולחשוב פתאום מחשבות עצמאיות משלך, ולגלות דרכים שאולי נחסמו בפניך, כי הם לא התאימו ל"דרך" של המחנכים.
וזה שיעור גדול מאוד. לראשונה אנשים מקיימים ללא צביעות, בלי מי שיכריח אותם. וזה היתרון.
(אני מקווה, אגב, שכתבת על זה, אחרת כל התאוריה שלי יכולה ללכת לחפש ת'צמה במקום אחר..)
בכולופן, זה כתוב טוב מאוד. אהבתי.
ותצליח.
[ליצירה]
צחי יחמוד!
אל תתיחס לאוריאל הפלצן, הוא כנראה מקנא בך שאתה כזה כישרוני....
בסניף אתה הכי גבר ומרים דברים ומשמח את כולם!
היצירה הזאת היא הכי טובה שקראתי בצורה! (אפילו שזה היה גם בעלון...)
קיצור- תמשיך לכתוב לצורה כמו אח שלך... זה אדיר!
[ליצירה]
ספיחס?
כבר?
-----
אדם בא לעולם ושתי ידיו קפוצות כאוצֵר מטמון, ועוזב את העולם כשידיו פרושות כאומר: "לא נחלתי כלום מן העולם הזה".
משו כזה.
ויותר אין לי מה להגיד.
נו, אתה רגיל להשתתקויות שלי.
[ליצירה]
אז קודם כל, תודה לכל המגיבים.
אודיה: כן, זה היה בכוונה.
למה: אין פה האשמה גורפת. אני לא מכיר את כולם, וגם לא את רובם. השיר הוא תוצאה של הרגשה רבת שנים שהתפרצה בעקבות מאורע ששבר את גב הגמל.
חיים מאושרים!
[ליצירה]
יאללה.
מי בכלל צריך סדר בקיאות???
מוות לשיעורים!
יוצאו להורג ספסלי בית המדרש!
יחי הסטלנות!
------------------------------
מויש, עוד שיר אחד כזה ואני פותח בסבב של הלקאה עצמית וייסורי מצפון.
[ליצירה]
חחחח.
יאלה אימהות חד-הוריות,
צאנה לכבישים בנות ירושלים,
אל לכן להיות תמימות,
הכו בידיים וגם ברגליים,
הנה זה באה עת מלחמה
זה הזמן לקום ולשרוף
תשברו תהרסו תעשו מהומה
תננה לכעס לזלוף
בחימה מהירה הכו באויב
את חייכם לקח השודד
לא נשמע קולכם המייבב
ומבטכם המסכן הרועד.
(עד כאן ציניות)
לא נמאס לך לכתוב שטויות, הא?
אני אישית, הייתי מסופק לגבי יחסי לויקי כנפו וחברותיה, עד שראיתי שהיא מתחבקת עם ערביות חד הוריות (יש כזה דבר בכלל??, הרי לכל ערבי יש איזה ארבע נשים).
בעעע עליה, שתלך.
[ליצירה]
***
וכי למה זה צריך להיות ברור? ואולי זו בכלל אחת המטרות? מי יודע? למה יש צורך בכלל שמישהו ידע? מה כוחה של הידיעה ומה תועלת בה? מה תכליתה?
עזוב...
[ליצירה]
פשששששששש!
חגי, ברגע שאנחנו מגיעים לחדר, אנחנו מכריזים על הפסקת אש חד צדדית ומתחיל(ים) לסגוד למויש.
--------------------------------
שיחקת אותה, אחי.
[ליצירה]
רשע?!
ת'שמעו בני צורה יפיופי הנפש, עדיני הנשמה ומתקתקי השפתיים. אם קטַעַי פוגעים בעדינות הזו שלכם, ומשחירים את לובן נשמתכם הצחורה, אני פשוט אעיף אותם מפה.
מה עשיתם ממני...