[ליצירה]
זהו? מסיימים בית ספר?
:)
אני לא יודעת איפה למדת, ומה וכו', אבל מן הידוע הוא שהרבה יוצאים עם תחושה מרה בפה מהחינוך שהרביצו בהם. ויש גם סימנים כחולים לפעמים.
אני חושבת שהיופי בלצאת מהמסגרת, הוא לגלות סופסוף מה *אתה* שווה, ולחשוב פתאום מחשבות עצמאיות משלך, ולגלות דרכים שאולי נחסמו בפניך, כי הם לא התאימו ל"דרך" של המחנכים.
וזה שיעור גדול מאוד. לראשונה אנשים מקיימים ללא צביעות, בלי מי שיכריח אותם. וזה היתרון.
(אני מקווה, אגב, שכתבת על זה, אחרת כל התאוריה שלי יכולה ללכת לחפש ת'צמה במקום אחר..)
בכולופן, זה כתוב טוב מאוד. אהבתי.
ותצליח.
[ליצירה]
צחי יחמוד!
אל תתיחס לאוריאל הפלצן, הוא כנראה מקנא בך שאתה כזה כישרוני....
בסניף אתה הכי גבר ומרים דברים ומשמח את כולם!
היצירה הזאת היא הכי טובה שקראתי בצורה! (אפילו שזה היה גם בעלון...)
קיצור- תמשיך לכתוב לצורה כמו אח שלך... זה אדיר!
[ליצירה]
ספיחס?
כבר?
-----
אדם בא לעולם ושתי ידיו קפוצות כאוצֵר מטמון, ועוזב את העולם כשידיו פרושות כאומר: "לא נחלתי כלום מן העולם הזה".
משו כזה.
ויותר אין לי מה להגיד.
נו, אתה רגיל להשתתקויות שלי.
[ליצירה]
מר שמוליק יקר,
צר לי לצער אותך, אך לאחר בדיקה קצרה במילון אבן שושן מתברר שאין מילה בעברית "אסקופא", יש מילה
"אסקֻפה" ותרגומה:"סף, מפתן, דרגה שמתחת לדלת", "עשה אותו כאסקפה-דרך ודרס אותו".
אני מקווה שלפחות בית פלסטין מבינים אותך!
[ליצירה]
***
וכי למה זה צריך להיות ברור? ואולי זו בכלל אחת המטרות? מי יודע? למה יש צורך בכלל שמישהו ידע? מה כוחה של הידיעה ומה תועלת בה? מה תכליתה?
עזוב...
[ליצירה]
חחחח.
יאלה אימהות חד-הוריות,
צאנה לכבישים בנות ירושלים,
אל לכן להיות תמימות,
הכו בידיים וגם ברגליים,
הנה זה באה עת מלחמה
זה הזמן לקום ולשרוף
תשברו תהרסו תעשו מהומה
תננה לכעס לזלוף
בחימה מהירה הכו באויב
את חייכם לקח השודד
לא נשמע קולכם המייבב
ומבטכם המסכן הרועד.
(עד כאן ציניות)
לא נמאס לך לכתוב שטויות, הא?
אני אישית, הייתי מסופק לגבי יחסי לויקי כנפו וחברותיה, עד שראיתי שהיא מתחבקת עם ערביות חד הוריות (יש כזה דבר בכלל??, הרי לכל ערבי יש איזה ארבע נשים).
בעעע עליה, שתלך.
[ליצירה]
**
ואני חושב שלולא היית מגדיר זאת כנונסנס התגובות היו נראות בערך כך:
הו, אמנם לא הבנתי כלום, אבל זה שיר מהמם!
או משו כמו:
יוווו, מדהים! אפשר הסבר בבקשה?
;))
-
זה אצ"ג משהו.
[ליצירה]
אין לי מה לכתוב בכותרת קיבירבוימךויוסיפולךשנותחיים.
איכותי. מעניין.
שיר חי, זורם, עם תיאורים מרנינים. רק הסוף קצת מדכא/עצוב/מבואס/מפוחד או שלא הבנתי נכון.