[ליצירה]
זהו? מסיימים בית ספר?
:)
אני לא יודעת איפה למדת, ומה וכו', אבל מן הידוע הוא שהרבה יוצאים עם תחושה מרה בפה מהחינוך שהרביצו בהם. ויש גם סימנים כחולים לפעמים.
אני חושבת שהיופי בלצאת מהמסגרת, הוא לגלות סופסוף מה *אתה* שווה, ולחשוב פתאום מחשבות עצמאיות משלך, ולגלות דרכים שאולי נחסמו בפניך, כי הם לא התאימו ל"דרך" של המחנכים.
וזה שיעור גדול מאוד. לראשונה אנשים מקיימים ללא צביעות, בלי מי שיכריח אותם. וזה היתרון.
(אני מקווה, אגב, שכתבת על זה, אחרת כל התאוריה שלי יכולה ללכת לחפש ת'צמה במקום אחר..)
בכולופן, זה כתוב טוב מאוד. אהבתי.
ותצליח.
[ליצירה]
צחי יחמוד!
אל תתיחס לאוריאל הפלצן, הוא כנראה מקנא בך שאתה כזה כישרוני....
בסניף אתה הכי גבר ומרים דברים ומשמח את כולם!
היצירה הזאת היא הכי טובה שקראתי בצורה! (אפילו שזה היה גם בעלון...)
קיצור- תמשיך לכתוב לצורה כמו אח שלך... זה אדיר!
[ליצירה]
ספיחס?
כבר?
-----
אדם בא לעולם ושתי ידיו קפוצות כאוצֵר מטמון, ועוזב את העולם כשידיו פרושות כאומר: "לא נחלתי כלום מן העולם הזה".
משו כזה.
ויותר אין לי מה להגיד.
נו, אתה רגיל להשתתקויות שלי.
[ליצירה]
חחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח...קרעת אותי מצחוק! נשפכתי, תאמין לי!
חהחהחהחהחההה.
(זה לא שאני לא מאמין לך, פשוט מצחיק לחשוב על זה!)
[ליצירה]
**
לרגע קלטתי, שהתגובה שיצאה לי קצת מגעילה.
אז סתם הבהרה: זה לא שאני בא להוריד בערך הסיפור הזה, הוא עשוי ממש טוב, אבל לא לזה הייתי קורא שפה עגנונית, לדעתי.
[ליצירה]
**
ואני חושב שלולא היית מגדיר זאת כנונסנס התגובות היו נראות בערך כך:
הו, אמנם לא הבנתי כלום, אבל זה שיר מהמם!
או משו כמו:
יוווו, מדהים! אפשר הסבר בבקשה?
;))
-
זה אצ"ג משהו.
[ליצירה]
התחלנו עם קללות?
הסכת טיפשון. אם גברת ויקי מוכנה להתחבק עם נשות האויב שלנו, אז בין אם עצם המאבק נכון ובין אם לאו, כל מה שיש לי לאחל לה זה בעעעעע אחד גדול.
ונסתפק ב-בעעעע.
נכון לפני איזה כמה זמן כל העיתונים צילמו איזה נער אחד שהאמא החד הורית שלו דוחפת אותו בכיסא גלגלים, כאילו מסכן כזה, לא יכול לזוז?
אז אמא שלי היום צילמה אותו, יושב ועומד לבד ואפילו רץ.
נכון מצחיק?
לא, זה עצוב.
[ליצירה]
רשע?!
ת'שמעו בני צורה יפיופי הנפש, עדיני הנשמה ומתקתקי השפתיים. אם קטַעַי פוגעים בעדינות הזו שלכם, ומשחירים את לובן נשמתכם הצחורה, אני פשוט אעיף אותם מפה.
מה עשיתם ממני...
[ליצירה]
**
מתקרבת-תחשבי על שיר ללא רעיון. במושגים שלך אולי תביני את זה יותר טוב;) גם צילום זו אומנות.
נפלאית-אולי פשוט כי אף אחד לא מצא משו מעניין באש דועכת...האמת, שאם מצלמים משהו כמו אש דועכת, צריך להתמקד במה שיש בה, כי אין בה הרבה. אבל ברגע שאתה מצלם אש דועכת מנקודת מבט שמצלמים שרפה של יער, זה מה שיוצא, הרבה שחור...
[ליצירה]
אז קודם כל, תודה לכל המגיבים.
אודיה: כן, זה היה בכוונה.
למה: אין פה האשמה גורפת. אני לא מכיר את כולם, וגם לא את רובם. השיר הוא תוצאה של הרגשה רבת שנים שהתפרצה בעקבות מאורע ששבר את גב הגמל.
חיים מאושרים!
[ליצירה]
בואו כולם! מהר!
שורו הביטו וראו איך "ילד רפה שכל וקטן מוחין" שכמוני היה לראשון שהצליח להוציא את הבחורצ'יק משלוותו המדומה!
חייכתני.
כבר אמרתי לך שאתה לא שווה את המילים?
סורי. אני חייב לעוף. יש לי בגרות עוד מעט.
אז....תאחל לי בהצלחה יפה, ותתנהג יפה עד שאחזור, אוקיי?