[ליצירה]
זהו? מסיימים בית ספר?
:)
אני לא יודעת איפה למדת, ומה וכו', אבל מן הידוע הוא שהרבה יוצאים עם תחושה מרה בפה מהחינוך שהרביצו בהם. ויש גם סימנים כחולים לפעמים.
אני חושבת שהיופי בלצאת מהמסגרת, הוא לגלות סופסוף מה *אתה* שווה, ולחשוב פתאום מחשבות עצמאיות משלך, ולגלות דרכים שאולי נחסמו בפניך, כי הם לא התאימו ל"דרך" של המחנכים.
וזה שיעור גדול מאוד. לראשונה אנשים מקיימים ללא צביעות, בלי מי שיכריח אותם. וזה היתרון.
(אני מקווה, אגב, שכתבת על זה, אחרת כל התאוריה שלי יכולה ללכת לחפש ת'צמה במקום אחר..)
בכולופן, זה כתוב טוב מאוד. אהבתי.
ותצליח.
[ליצירה]
צחי יחמוד!
אל תתיחס לאוריאל הפלצן, הוא כנראה מקנא בך שאתה כזה כישרוני....
בסניף אתה הכי גבר ומרים דברים ומשמח את כולם!
היצירה הזאת היא הכי טובה שקראתי בצורה! (אפילו שזה היה גם בעלון...)
קיצור- תמשיך לכתוב לצורה כמו אח שלך... זה אדיר!
[ליצירה]
ספיחס?
כבר?
-----
אדם בא לעולם ושתי ידיו קפוצות כאוצֵר מטמון, ועוזב את העולם כשידיו פרושות כאומר: "לא נחלתי כלום מן העולם הזה".
משו כזה.
ויותר אין לי מה להגיד.
נו, אתה רגיל להשתתקויות שלי.
[ליצירה]
חחחחח.
ענק אחי, ענק. אין ספק. כמה שהנושא קרוב לליבי! העלת חיוך עסיסי על דל שפתי, וזה לא קל.
ניכר שאתה אדם דתי, אחרת לא היית מכיר את ההווי, לא?
[ליצירה]
**
לרגע קלטתי, שהתגובה שיצאה לי קצת מגעילה.
אז סתם הבהרה: זה לא שאני בא להוריד בערך הסיפור הזה, הוא עשוי ממש טוב, אבל לא לזה הייתי קורא שפה עגנונית, לדעתי.
[ליצירה]
איזה שיר טיפשי
אלהים צריך בשביל הבית הרביעי. אפילו אתה שמת לב לזה, מבינים את זה מהניסוח המתחמק. "בגלל איזה מוטציה בודדה". כלומר, כשהגעת לשלב זה בשיר, הרגשת שמתעוררת השאלה "איך נברא האדם?". כמובן שלא תענה שע"י אלהים כי זה הורס לך את כל הפואנטה, וכאן, מגיעה ההתחמקות הטפשית:
כמובן, ע"י מוטציה בודדה.
אולי תסביר לנו קצת יותר לעומק, מהי אותה מוטציה בודדה?
אני חושב שכולנו נשמח להחכים...
[ליצירה]
פשששששששש!
חגי, ברגע שאנחנו מגיעים לחדר, אנחנו מכריזים על הפסקת אש חד צדדית ומתחיל(ים) לסגוד למויש.
--------------------------------
שיחקת אותה, אחי.