[ליצירה]
בסוף
ממש שמעתי הד לאחת הארספואטיקות הגדולות הגדולות ביותר בעיני, ומן הידועות שלהן:
"ואת תוגתו של הלב הכורע/יד כל במנוחה תמשש" (רחל).
יש לך אנלוגיות ממש נהדרות, ואת מפתחת אותן נפלא.
[ליצירה]
כנפי שחר,
כן. ואפילו יותר מזה
כמו קרבן המובל קרוע מבט אל מזבחו
לא מבין לא מחליט
נשלט כמו בובת סמרטוטים על חוט
אני לא בוחרת בכתיבה, היא בוחרת בי
קרבנות כתיבה אנחנו
[ליצירה]
מתקרבת, זה פשוט-
נגמר התנ"ך - נגמרה האנלוגיה. :)
האמת היא שזה לא אמור להיות קטוע בסוף. העניין הוא, אני מניחה, שבתור קוראת ציפית לנקודת שיא בגלל הפתיחה (כמו שהזכיר זר בסוגריים) "שאם הקיץ הוא כמו התנ"ך". ואין שורה תחתונה. אין סיכום, אין מסקנה. יש את ההשוואה הפשוטה הזו, וככה היא נותרת, עומדת בעינה ומותר לחשוב עליה מה שרוצים.
:)
[ליצירה]
הדס,
זה שיר של לילות ניסן.
---
אני מרגישה שיש פה עוד מקום לליטוש, אבל אני לא מצליחה לשים את האצבע על נקודות ספציפיות, אז או שאני טועה או שאשוב עם מסקנות בפעם אחרת לאחר קריאות נוספות.
(ותודה.)
[ליצירה]
צודק, משה.
אין לי מילים בשבילך, את יודעת מה אני חושבת באמת.
אם את בוחרת להרגיש אחרת, אני לא מבינה את זה.
ועל הרגעים בהם הייתי ועודני לא בסדר- אני מתנצלת קבל עם ועדה.
רציני.