[ליצירה]
בסוף
ממש שמעתי הד לאחת הארספואטיקות הגדולות הגדולות ביותר בעיני, ומן הידועות שלהן:
"ואת תוגתו של הלב הכורע/יד כל במנוחה תמשש" (רחל).
יש לך אנלוגיות ממש נהדרות, ואת מפתחת אותן נפלא.
[ליצירה]
כנפי שחר,
כן. ואפילו יותר מזה
כמו קרבן המובל קרוע מבט אל מזבחו
לא מבין לא מחליט
נשלט כמו בובת סמרטוטים על חוט
אני לא בוחרת בכתיבה, היא בוחרת בי
קרבנות כתיבה אנחנו
[ליצירה]
מתקרבת, זה פשוט-
נגמר התנ"ך - נגמרה האנלוגיה. :)
האמת היא שזה לא אמור להיות קטוע בסוף. העניין הוא, אני מניחה, שבתור קוראת ציפית לנקודת שיא בגלל הפתיחה (כמו שהזכיר זר בסוגריים) "שאם הקיץ הוא כמו התנ"ך". ואין שורה תחתונה. אין סיכום, אין מסקנה. יש את ההשוואה הפשוטה הזו, וככה היא נותרת, עומדת בעינה ומותר לחשוב עליה מה שרוצים.
:)
[ליצירה]
היי,
שירה קוצנית, בואי לפה!!
וואו, זה..
זה נורא נורא יפה. (יופי באמת)
לא, אני מתכוונת ש,
טוב נו, לפני הכל- זה כתוב טוב מאוד.
כפילות ה'כמו'אים בחלק הראשון צרמה לי בקריאה ראשונה. לוידת, זה בטח מכוון ואני צריכה לעבור על זה שוב.
והחלק השני- הוא פשוט נכון. זהו.
[ליצירה]
כנפי שחר,
כן. ואפילו יותר מזה
כמו קרבן המובל קרוע מבט אל מזבחו
לא מבין לא מחליט
נשלט כמו בובת סמרטוטים על חוט
אני לא בוחרת בכתיבה, היא בוחרת בי
קרבנות כתיבה אנחנו
[ליצירה]
הרעיון יפה,
אבל זה מרגיש לי כאילו אין פוקום על שומדבר, ואת ממקדת אמנם באופן ברור מאוד את מה שאת רוצה לשים עליו את הדגש, אבל הוא לא מפוקס יותר מהשאר, זה כאילו הכל רקע.