[ליצירה]
בהינד דפדף
שיר יפה, עם סיום מצויין.
אם יורשה לי - משהו חסר באמצע, אחרי הפתיחה הכבולה והעצורה, מתבקשת תנופה פראית לארבע הרוחות, חוויות-תמונות-דמויות ממרחבי הנייר.
תודה, יום טוב
[ליצירה]
אהבתי מאד את התוכן, ככלל, שירה אמונית תמיד מצליחה לרגש אותי.
הלמות פרסותיו,
של כלב אכזר, ---> מדוע הדימוי הוא דווקא לכלב?
מכריזות מלחמה
על נשמת האדם,
רודף בטירוף
דם אדםדם. -----> מעולה!!!
גיבור חיל רדום
מתגדר בחביון --> שתי שורות שמנותקות ע"י חוסר החריזה משאר השיר, מה שגורם להן להיות מודגשות. לא מצאתי סיבה מספקת לכך.
חלוש וכואב
בין טומאה וגללים
בוכה במסתרים
על גאים ניטלים. ---> לא הבנתי. מה פירושו של "גאים ניטלים"?
כמים הפנים לפנים
שופכת ליבה
רעיה צעירה
על משכבה בלילות
פצעו והיכו
שומרי החומות.
לדודה ממתינה
שידפוק רק עוד פעם
כבר היא מוכנה
על כפות המנעול
הפתוח כחוד מחט
להשיג את הגבול. ---> ההתיחסות לשיר השירים בשורות אלו עדינה ומצוינת.
עזה כמוות אהבה
עזה גם במוות,
מים חונקים
לא יכבוה
ברח דודי
ושאני בחיקך
אל ארץ החיים.
בשורות האחרונות יש תחושה של אילוץ, כאילו הכרחת את השיר להיגמר במקום שלא התאים לו. השיבוצים כאן מרובים מאד, יותר ממה שהשיר "שלך".
מלבד זאת, העובדה שבחלק מהשיר החריזה עשויה היטב ובחלק "מחופפת", גורעת מעט מההנאה מהשיר.
עלה והצלח!
[ליצירה]
אני יכול לראות את החיוך שעלה על פניך בעת שכתבת את השיר הזה, אבל אני גם יכול לראות את אגלי הזיעה שנטפו לפני שהספקת לברוח מהמגב ומחומר הניקיון בניחוח הפסיפלורה כדי לכתוב אותו...
[ליצירה]
רעיון מבריק. יצירה שלך דומה לשעון חול. כאשר הגעתי לתחתית היצירה, הפכתי אותה ותשומת לבי זרמה הכוון ההפוך, בשני הכוונים נשמעת זעקתך.
"וככל שתהפוך בה, כולֵי בה".
ובכן, תן לזמן לעשות את שלו....
[ליצירה]
זה היה נסיוני ומכוון לעשו חריזה בבית הראשון והאחרון. כניסה לעבדות של סגנון כתיבה(חריזה), יציאה למשהו חדש וחזרה מכיוון שהוא תמיד נשאר שם. תודה ששמת לב.