[ליצירה]
התחנה בברלין שממנה נשלחו היהודים
למחנות המוות
ואף כוח עליון לא עזר להם
ועמד בפרץ
נגד מעשי הזוועה
ואכן, היהודים שיצאו משם בחיים
רבים מהם כבר לא יכולים היו
להאמין.
שיר חזק,
ערכי וטוב
אמילי
[ליצירה]
געגוע לאימא מתובל בטעמים
כתיבה יפה
(חושבת שהשיר היה מתחזק אם התחושות היו בגוף ראשון
לגבי המטעמים והחיבור לאם, אם את מבינה למה אני מתכוונת)
שב"ש
אמילי
[ליצירה]
מהוגןלא מהוגן, אז כעכשיו. מטבע הדברים שנוסטלגיה מוחקת
אי אילו פרטים.
זאת התייחסות עניינית של דעתי.
אך מעבר לזאת כתוב ציורי
כמו תמונה שלווה בבית ראשון
וסוער עם קריצה ביקורתית
בבית שני.
נהניתי לקרוא
שבוע טוב
אמילי
[ליצירה]
לב של אבן ליבו
ליבו,לב של אבן
ופרפרים של תשוקה פרפריו
אין בחדריו,אהבה
אלא פעימות תאווה טהורות
ואין בנמצא זכרונות העבר
אלא אהבה מזדמנת
שאינה תלוייה בדבר.
דוד
[ליצירה]
איתך בכל מילה. מזכיר לי את הפזמון בשיר של ז'ק
ברל.
בתרגום חופשי: אני רוצה שיצחקו, אני רוצה שירקדו, אני רוצה שישתוללו כמו מטורפים כאשר ישימוני בתוך הבור.
[ליצירה]
כאחת שחוותה לינץ' וירטואלי, אני מבינה לליבך ומבינה את כעסך.
יחד עם זאת, התאור יפה ומפתה וזאת, אני משערת, היתה כוונתך - להראות את הפיתוי שבהתמכרות לעולם שכולו מעין פאטה מורגנה.
וכן, אני מסכימה עם אמילי. זהו בהחלט שיר.
אהבתי.
[ליצירה]
נראה לי שהדובר הוא גבר המתקשה לגבור על יצרו וחושק באישה יפה למרות הצוו האוסר זאת עליו. על כן הוא מסתיר את תשוקתו ומתבייש בה ואינו זוכה לאהבתה כי היא אינה יודעת דבר על רגשותיו.
בבוא יומו, יתן את הדין על כך, אולם גם לו יש טענה אל בוראו: מדוע זה ברא נשים יפות והעמיד אותו בנסיון ?
במה ניתן להקל על יסוריו של הדובר ?
הידיעה שללא סבל לא היה מצליח לכתוב שיר כה יפה
יכולה להקל עליו מעט. כדבר השיר הידוע: אין אהבות שמחות.
[ליצירה]
[ליצירה]
כוונתי היתה שבשם הדת , כל דת (למרות שהתייחסתי רק לשלוש הדתות המונותאיסטיות העיקריות), מדכאים את האשה ןאת מיניותה בעוד שמיניותו של הגבר מותרת, מוצדקת ולא חייבת להיות מונוגמית. המוסר הכפול הזה מעורר את זעמי ואני מקווה שהצלחתי להביע אותו בשיר.
תודה לכן על התיחסותכן.