[ליצירה]
וואו!
זה היה ממש -ממש- יפה.
אהבתי את הניסוחים שלך, השפה הגבוהה לא העיקה כלל, שזה דבר שקורה לפעמים.
למרות שהיו חלקים שלא עליתי על משמעותם עד הסוף, אהבתי את הסיפור. הוא היה אמיתי ומרגש.
המשך כך.
[ליצירה]
ממש יפה , זה כל כך עצוב .
מה שעוד עצוב שיכולים להשוות את זה למקרים אמתיים .
אהבתי את הדימויים, רק זה , בשם עצמו ,מקום להערצה .
הכתיבה שלך פשוט מהפנטת .
ח'-ח'
[ליצירה]
יש לך עוד קטעים, תכף אבדוק , הקטע מצא חן בעיני, יש לך כתיבה שונה ותחביר מצוין בבנית עלילה תגיד למה התכוונת בסוף, שהילד לא אוהב לשקר לעצמו, שהסיפור הוא לאומי , כי מה שאהבתי דווקא זה איך הילד בונה עולם פנימי ראיתי אותך אותו ואותי בתוך הילד :
"הפכו כה מושכים בעיניו, העולם המלאכותי הפך פתאום עבורו למן ממלכה קסומה, והוא הרגיש כמיהה וצריבה בלבו, כאילו ביקש להיכנס לסיפור הזה בעצמו, כאל אי בודד, התחלה חדשה שתשטוף את צרות היבשת הישנה הזו ,ותקים מן האפר עולם חדש וטוב יותר."
איני אוהב פוליטיקה באומנות, סכנה לפשיזם אך זאת בחירת היוצר ותיקח בחשבון שמכשפות נשרפו עקב רומנטיקה דתית. ההווית הסיפור כה מוכרת למי שגר בירושלים הילד בסיפור למרות שהוא רק סיפור יגדל לדמות גדולה וגדולה מהרבה גדולים
תודה לך על הכתיבה
בן שרם
[ליצירה]
נהניתי מאוד לקרוא את המאמר שלך, אפילו שאני לא מסכים איתו. האופטימיות שופעת ממנו. לצערי אנו חיים במאה ה-21 והרעיונות שלך כבר נוסו.
האהבה שאתה מתאר בתקופת בית ראשון כלל אינה נאמנה למציאות. גם בתקופת דוד המלך (קצת לפני בית ראשון) היו חיסולים בין בניו, ואז ישראל הייתה אימפריה יותר גדולה מהיום. גם מלכי ישראל נקטו במדיניות חיסולים שיטתית.
אני חושב שאהבה היא באמת כוח חזק, אבל לצערי הכוחות שהחזיקו אותנו ואת המדינות האחרות יחד הן יותר מקיאבליות.
יחד עם זאת אשמח לשוב ולקרוא את הדעה שלך כי היא נוסכת בי אופטימיות.
[ליצירה]
בתור מיניקומוניסט (או סוציאליסט) אני מתפלא על דבריך. קודם כל הם לוקים בחסר, משום שלא הזכרת ולו במילה אחת את חרם דרבנו גרשון, לפני כאלף שנים, שאסר את הפוליגמיה ביהדות. הוא הכניס זאת כחרם זמני, בשל מצב כלכלי קשה, וכשראו כי טוב המשיכו אותו עד היום.
אישית לא הייתי מתנגד, אבל בתור אביר שוויון הזכויות מדוע אתה לא מזכיר במילה אחת את ריבוי הגברים לאישה? האם זה מאיים עליך, או אולי לאישה אין צרכים כמו לגבר.
בכל מקרה, הסיבה ה"קומוניסטית" ביותר להתנגד לפוליגמיה, היא שכמו שהקפיטליסט בעל המפעל, החזיק תחתיו הרבה עובדים והשתמש בכוח שלו כדי להקטין את זכויותיהם עד למינימום מגוחך ובלתי הגיוני, גם ראש החמולה עשה זאת לנשותיו. למרות העקרונות של מוחמד והאיסלם, שמבטיחות להן יחס הוגן המצב של נשים במגזר הערבי הוא עגום ביותר, כי שום מערכת חוקים אינה יכולה להפר את חוקי הכלכלה (משום שהם חוקים מתמטיים), ואומנם הם לא הופרו במשך אלפי שנים, וזהו אופיו העגום של המזרח התיכון.
אגב, החוק הישראלי לא אוסר על גבר להיות בקשר אפילו עם אלף נשים כמו שלמה המלך, הוא רק אוסר עליו להתחתן עם יותר מאחת, כי חתונה יש לה גם משמעויות חוקיות וכלכליות שמפרות את המאזן שעליו מושתתת המדינה שלנו.