כבר נובמבר
באור הסתוי
אני חושבת על אורפיאוס
השאול נושך בעקביו
שלא אשכח את חלחלת הבשר
כשהיא משתוללת
גם האהבה שותתת תחתיה
אריאן סולאל
-
חיפאית, כותבת שנים רבות, סוף סוף מעיזה להציץ מתוך המגירה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי מאוד את אווירת הנוסטלגיה ובעיקר את ההתמודדות הסיזיפית עם המילה הכתובה, עם השירה. היטבת לקלוע להרגשתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תאור עשיר ויפה ומלא אהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] זורם ומלא אהבה. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] רומנטי ולירי. היש עוד אוהבים כאלה? [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע ללב. אהבתי את דימוי הדלתות הפתוחות גם בהסגרן. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי ! אהבתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] כשאזדקן השיר נפלא באנגלית וגם תרגומך משובב נפש. הלוואי ויכלתי לכתוב כמו ג'ני ג'וזף ! [ליצירה]
- [ליצירה] הזדהות מזדהה מאוד עם התחושה שבטאת בשיר. הכותב שם את כל נשמתו בשיר והקורא (אם יש בכלל כזה) מעיף מבט קליל ושועט הלאה. השיר אמיתי וכואב. לא אהבתי כ"כ את השורה "שיובילו למקום טוב ואמיתי". חבל להכניס משפט בנאלי לשיר כזה. כדאי לנסות למצוא משהו אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין היה לקרוא את השיר שנית לאור הסברייך. נראה לי שאין סתירה בין כוונתך לבין הפרוש שלי. יש אולי הדגש בנקודות שונות. אולם כפי שכתבת וכתבה גם אמילי, הקורא מפרש את היצירה בדרכו שלו. ד.ה. לורנס חזר ואמר: Never trust the artist, trust the tale באשר לשאלתך - היכן המציאות, שם או כאן ? נראה לי שזה תלוי בנקודת ההשקפה האישית של כל אחד. תודה על ההסבר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם על ששמעתם את זעקתי. הלוואי וגם המוזה תשמע. [ליצירה]
תגובות