אל מלא רחמים ושאול תחתיות
ארוס וטאנאטוס בסחרחרת
אתה האש, אתה המאכלת
אתה בכי המלאכים ודאבון הלב
אנו הרחם
אנו העולה
אריאן סולאל
-
חיפאית, כותבת שנים רבות, סוף סוף מעיזה להציץ מתוך המגירה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "כרית ללא ריח הצרות" הוא דימוי מעניין. אני סקרנית לדעת איזה ריח יש, לדעתך, לצרות. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הדימוי ובעיקר את הסוף הציני, לדעתי. או אולי טעיתי? [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שהדובר הוא גבר המתקשה לגבור על יצרו וחושק באישה יפה למרות הצוו האוסר זאת עליו. על כן הוא מסתיר את תשוקתו ומתבייש בה ואינו זוכה לאהבתה כי היא אינה יודעת דבר על רגשותיו. בבוא יומו, יתן את הדין על כך, אולם גם לו יש טענה אל בוראו: מדוע זה ברא נשים יפות והעמיד אותו בנסיון ? במה ניתן להקל על יסוריו של הדובר ? הידיעה שללא סבל לא היה מצליח לכתוב שיר כה יפה יכולה להקל עליו מעט. כדבר השיר הידוע: אין אהבות שמחות. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה עשירה,סוחפת, כובשת. [ליצירה]
- [ליצירה] סגורה לרגל שיפוצים כמו כל שיפוצניק המכבד את עצמו, עזב באמצע. חביב מאוד הדימוי עליו מתבסס השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] רומנטי ולירי. היש עוד אוהבים כאלה? [ליצירה]
- [ליצירה] כשאזדקן השיר נפלא באנגלית וגם תרגומך משובב נפש. הלוואי ויכלתי לכתוב כמו ג'ני ג'וזף ! [ליצירה]
- [ליצירה] שובה לב ! [ליצירה]
- [ליצירה] טעם החטא הזה ערב לחיכי. הדימויים מעניינים והמתח בין התשוקה לאיפוק מתואר יפה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] לכאורה חביב, אך האם האדמה החמומה מרמזת למצב פחות חביב? להבנתי, אכן כן, ואז השיר אירוני ומושחז. [ליצירה]
תגובות