שֶמֵימַי מרים - משהו כאן הפריע לי. זה חורג משאר המבנה, ובהנחה שיש כאן התעסקות בתסכול - של הדובר ושל האב - זה קצת מסביר את עצמו. מזכיר, אגב, את "נוסח" של בן ציון תומר. לא רק הנושא, כמו יותר המשפטים חסרי הפעלים.
[ליצירה]
שֶמֵימַי מרים - משהו כאן הפריע לי. זה חורג משאר המבנה, ובהנחה שיש כאן התעסקות בתסכול - של הדובר ושל האב - זה קצת מסביר את עצמו. מזכיר, אגב, את "נוסח" של בן ציון תומר. לא רק הנושא, כמו יותר המשפטים חסרי הפעלים.
[ליצירה]
כאחת שחוותה לינץ' וירטואלי, אני מבינה לליבך ומבינה את כעסך.
יחד עם זאת, התאור יפה ומפתה וזאת, אני משערת, היתה כוונתך - להראות את הפיתוי שבהתמכרות לעולם שכולו מעין פאטה מורגנה.
וכן, אני מסכימה עם אמילי. זהו בהחלט שיר.
אהבתי.
[ליצירה]
איתך בכל מילה. מזכיר לי את הפזמון בשיר של ז'ק
ברל.
בתרגום חופשי: אני רוצה שיצחקו, אני רוצה שירקדו, אני רוצה שישתוללו כמו מטורפים כאשר ישימוני בתוך הבור.
[ליצירה]
נראה לי שהדובר הוא גבר המתקשה לגבור על יצרו וחושק באישה יפה למרות הצוו האוסר זאת עליו. על כן הוא מסתיר את תשוקתו ומתבייש בה ואינו זוכה לאהבתה כי היא אינה יודעת דבר על רגשותיו.
בבוא יומו, יתן את הדין על כך, אולם גם לו יש טענה אל בוראו: מדוע זה ברא נשים יפות והעמיד אותו בנסיון ?
במה ניתן להקל על יסוריו של הדובר ?
הידיעה שללא סבל לא היה מצליח לכתוב שיר כה יפה
יכולה להקל עליו מעט. כדבר השיר הידוע: אין אהבות שמחות.
[ליצירה]
תגובות