שֶמֵימַי מרים - משהו כאן הפריע לי. זה חורג משאר המבנה, ובהנחה שיש כאן התעסקות בתסכול - של הדובר ושל האב - זה קצת מסביר את עצמו. מזכיר, אגב, את "נוסח" של בן ציון תומר. לא רק הנושא, כמו יותר המשפטים חסרי הפעלים.
[ליצירה]
שֶמֵימַי מרים - משהו כאן הפריע לי. זה חורג משאר המבנה, ובהנחה שיש כאן התעסקות בתסכול - של הדובר ושל האב - זה קצת מסביר את עצמו. מזכיר, אגב, את "נוסח" של בן ציון תומר. לא רק הנושא, כמו יותר המשפטים חסרי הפעלים.
[ליצירה]
נראה לי שהדובר הוא גבר המתקשה לגבור על יצרו וחושק באישה יפה למרות הצוו האוסר זאת עליו. על כן הוא מסתיר את תשוקתו ומתבייש בה ואינו זוכה לאהבתה כי היא אינה יודעת דבר על רגשותיו.
בבוא יומו, יתן את הדין על כך, אולם גם לו יש טענה אל בוראו: מדוע זה ברא נשים יפות והעמיד אותו בנסיון ?
במה ניתן להקל על יסוריו של הדובר ?
הידיעה שללא סבל לא היה מצליח לכתוב שיר כה יפה
יכולה להקל עליו מעט. כדבר השיר הידוע: אין אהבות שמחות.
[ליצירה]
[ליצירה]
נפלא !
אכן לא רק היופי הוא בעיני המתבונן בלבד.
[ליצירה]
[ליצירה]
אהבתי את הדימוי ובעיקר את הסוף הציני, לדעתי.
או אולי טעיתי?
תגובות