כשחווה
הולכת בשדה
לחפש את בראשיתיותה
בוקעות יללות הנחשים
מן האדמה
הם רוגמים אותה בתפוחים
והיא משסה בהם את כל תאוותיה
כי מה כבר יש לה להפסיד?
אריאן סולאל
-
חיפאית, כותבת שנים רבות, סוף סוף מעיזה להציץ מתוך המגירה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מבט מעניין וקשה. חסר כאן בסיפור של חווה, הנחש והתפוח ה א ד ם וכנראה לא במקרה. [ליצירה]
- [ליצירה] ואת העיקר שכחתי לומר- שיר מעניין וטוב. ואם אני כאן שנית מתלבטת בקשר ל- 'בראשיתיותה'. קצת מסורבל, לא? (רק מבחינת צליל המילה) שב"ש אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. זה מעניין ועם טוויסט, רק השורה האחרונה נראית כלא מתחברת לשאר השיר [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן הרבה ייאוש שמתחבא מתחת לקליפה הדקה של המילים. לענ"ד היה אפשר לפתח יותר, כי השיר הזה נגמר כל כך מהר עוד לפני שמספיקים להרגיש אותו. "בראשיתיותה" בסדר גמור, אבל "יללות הנחשים" דווקא לא כל כך מסתדר. מה שברור זה שיש לך כשרון. [ליצירה]
- [ליצירה] בשיר השירים כתוב "רפדוני בתפוחים" ... חווה הקטנה משתעשעת עם הנחשים, הם רוגמים בתפוחים והיא משסה בהם את תאוותיה. אל תראוני שאני שחרחורת... אחרי מחשבה מעמיקה נראה לי שהשורה האחרונה אכן מצביעה על הלך רוח של חינוך מוסרי תקיף שאולי אין בו צורך כאן.... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים לשיר. האדם אכן איננו ולא במקרה. חווה בודדה במאבק עם תאוותיה ועם אלוהיה. הכוונה לא היתה שהיא משתעשעת עם הנחשים. היחסים בינה לבין הנחש טעונים . הם רוגמים אותה והיא משסה בהם. השורה האחרונה אינה מופנית אל הנחשים אלא אל אלוהים. את גן העדן כבר הפסידה, את ילדיה היא יולדת בצער על מנת שימותו בבוא היום, לכן היא מרשה לעצמה לתת דרור לתאוותיה, שהנחש והתפוח מסמלים אותן. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! השורה האחרונה מיטיבה לסכם את כל הכתוב. קצת מרירות, קצת התרסה. ואולי טיפ טיפה תקוה, אפילו אם היא קצת זועמת. [ליצירה]
- [ליצירה] טעם החטא הזה ערב לחיכי. הדימויים מעניינים והמתח בין התשוקה לאיפוק מתואר יפה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] איתך בכל מילה. מזכיר לי את הפזמון בשיר של ז'ק ברל. בתרגום חופשי: אני רוצה שיצחקו, אני רוצה שירקדו, אני רוצה שישתוללו כמו מטורפים כאשר ישימוני בתוך הבור. [ליצירה]
- [ליצירה] הזדהות מזדהה מאוד עם התחושה שבטאת בשיר. הכותב שם את כל נשמתו בשיר והקורא (אם יש בכלל כזה) מעיף מבט קליל ושועט הלאה. השיר אמיתי וכואב. לא אהבתי כ"כ את השורה "שיובילו למקום טוב ואמיתי". חבל להכניס משפט בנאלי לשיר כזה. כדאי לנסות למצוא משהו אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] אפוקליפסה עכשיו [ליצירה]
- [ליצירה] Fire and Ice יפה מאוד. אהבתי בעיקר את השורה החמישית והשישית. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שהדובר הוא גבר המתקשה לגבור על יצרו וחושק באישה יפה למרות הצוו האוסר זאת עליו. על כן הוא מסתיר את תשוקתו ומתבייש בה ואינו זוכה לאהבתה כי היא אינה יודעת דבר על רגשותיו. בבוא יומו, יתן את הדין על כך, אולם גם לו יש טענה אל בוראו: מדוע זה ברא נשים יפות והעמיד אותו בנסיון ? במה ניתן להקל על יסוריו של הדובר ? הידיעה שללא סבל לא היה מצליח לכתוב שיר כה יפה יכולה להקל עליו מעט. כדבר השיר הידוע: אין אהבות שמחות. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם על ששמעתם את זעקתי. הלוואי וגם המוזה תשמע. [ליצירה]
- [ליצירה] "כרית ללא ריח הצרות" הוא דימוי מעניין. אני סקרנית לדעת איזה ריח יש, לדעתך, לצרות. [ליצירה]
- [ליצירה] שובה לב ! [ליצירה]
- [ליצירה] אם מותר לי להעיר (וסלח לי אם זאת פסיכולוגיה בגרוש) השחור הגדול שאין לא סוף משתלט כאשר מפסיקים להלחם. [ליצירה]
תגובות