אבינו מלכנו
יתגדל ויתקדש שמך
שהשלכתנו כאבן אין חפץ
על פני גרגר העפר הזה
למנות ימינו
כמנות אביון מעות עוניו
יתברך ויתהלל כבודך
שקללתנו בבינה ודעת
לראות יום קיצנו קרב ובא
בנים קוברים אבות
אבות מבכים בנים בייסורים
אריאן סולאל
-
חיפאית, כותבת שנים רבות, סוף סוף מעיזה להציץ מתוך המגירה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . [ליצירה]
- [ליצירה] וגם בקריאה הזאת, השיר חזק, מאופק מתגלגל על ניגודיו יוצא מהלב ואינו פאתוס, מה שנותן לו איכות נוספת. אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חזק ונועז, המתריס כנגד בריאת החיים של הקב"ה באירוניה טבולה במרירות. מרשים. [ליצירה]
- [ליצירה] בתור אדם אופטימי, קשה לי לקרוא את השיר, אבל אני מעריך את צורת ההסתכלות הישירה, זהו שיר הנובע ממקום כנה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר קשה. וזה טוב מבחינת השיר, כי הוא עושה משהו חזק. העניין הוא שמבחינת אורח חיים וגישה לחיים, שיר כזה הוא די הרסני. בעיניי, אם מגיעים למסקנה כזו, שאלוקים הוא רע ח"ו, קשה להמשיך לחיות. כי הרוע הזה מקיף את הכל, נוגע בהכל, שייך להכל- ואין לאן לברוח. לכן, אם מגיעים להרגשה כזו ולמסקנה כזו, צריך לקחת צעד אחורה ולהבין שאיפה שהוא טעינו בדרך, שמשהו חסר לנו בפאזל, וצריך להתחיל לבנות מחדש תפיסת עולם שתעשה אותך גם יותר מאושר, וגם כנראה יותר קרוב לדבר הגדול והמסתורי הזה שמכונה אלוקים. בהצלחה. בשמחות, אני. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת, כתוב בספר התניא: "ולכן כל מעשה עולם הזה קשים ורעים והרשעים גוברים בו, כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ב סוף פרק ד." זה עולם הקליפות והסטרא אחרא, עולם שמצד עצמו מעלים על הקדושה - על הטוב האלוקי. ואני חושבת שהחוויה הקשה שתוארה כאן כחווית הקיום האנושי, העלוב המוגבל והמקולל במוות ובמודעות לו - היא בסה"כ מאוד אמיתית. אבל בכלופן, אני לא הייתי נותנת יותר מדי צל"שים לשיר: זה קל מדי לכתוב שירים שמתריסים ומביעים מחאה וכעס. אירוניה מרה זה דבר אופנתי. במיוחד כשהיא מופנה נגד אלוקים, ולא מסתכנים בלהרגיז אף אחד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצטרף להמלצות החמות על השיר הכואב הזה. הדת אינה מלמדת אותנו לברוח מן המציאות אלא להכיר בה וביסורים הקשים המלווים את חיינו בכל צעד ושעל, ואעפ"כ לברך הטוב והמטיב בהתגברות אמיתית. לכן חובה בסיסית היא לעבור את שלב היסורים המרים כדי להפוך תוהו לאור יקרות. [ליצירה]
- [ליצירה] אשמח אם תגלה לנו איך הופכים את התוהו לאור יקרות. [ליצירה]
- [ליצירה] קטונתי [ליצירה]
- [ליצירה] אז אולי אפשר לעשות זאת שלא דרך ייסורים. ובכלל, מי אמר שלזה הייסורים נועדו. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין היה לקרוא את השיר שנית לאור הסברייך. נראה לי שאין סתירה בין כוונתך לבין הפרוש שלי. יש אולי הדגש בנקודות שונות. אולם כפי שכתבת וכתבה גם אמילי, הקורא מפרש את היצירה בדרכו שלו. ד.ה. לורנס חזר ואמר: Never trust the artist, trust the tale באשר לשאלתך - היכן המציאות, שם או כאן ? נראה לי שזה תלוי בנקודת ההשקפה האישית של כל אחד. תודה על ההסבר. [ליצירה]
- [ליצירה] אם אלוקים אינו ניתן להבנה על ידי בני אנוש בשכלם המוגבל, כיצד יתכן שאלוקים עוסק בפעולה כל כך אנושית כמו ציור ? או אולי לא הבינותי את כוונתך ? אשמח לקבל הסבר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכן על התגובות. לא כתבתי בעבר על איקרוס, מלודי אמילי. בנראה התכוונת למישהו אחר [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים לשיר. האדם אכן איננו ולא במקרה. חווה בודדה במאבק עם תאוותיה ועם אלוהיה. הכוונה לא היתה שהיא משתעשעת עם הנחשים. היחסים בינה לבין הנחש טעונים . הם רוגמים אותה והיא משסה בהם. השורה האחרונה אינה מופנית אל הנחשים אלא אל אלוהים. את גן העדן כבר הפסידה, את ילדיה היא יולדת בצער על מנת שימותו בבוא היום, לכן היא מרשה לעצמה לתת דרור לתאוותיה, שהנחש והתפוח מסמלים אותן. [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע ללב. אהבתי את דימוי הדלתות הפתוחות גם בהסגרן. [ליצירה]
- [ליצירה] Fire and Ice יפה מאוד. אהבתי בעיקר את השורה החמישית והשישית. [ליצירה]
- [ליצירה] סגורה לרגל שיפוצים כמו כל שיפוצניק המכבד את עצמו, עזב באמצע. חביב מאוד הדימוי עליו מתבסס השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] כשאזדקן השיר נפלא באנגלית וגם תרגומך משובב נפש. הלוואי ויכלתי לכתוב כמו ג'ני ג'וזף ! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את השיר, פרט ל"ובעיקר מרגשות" השובר את הריתמוס ואת יחודיות הדימויים של השיר. כדאי אולי לחשוב על סיום אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] איתך בכל מילה. מזכיר לי את הפזמון בשיר של ז'ק ברל. בתרגום חופשי: אני רוצה שיצחקו, אני רוצה שירקדו, אני רוצה שישתוללו כמו מטורפים כאשר ישימוני בתוך הבור. [ליצירה]
תגובות